182
ספירת העומר
בעונג קבלתי החוברת הראשונה, ויהי רצון שתהי' התחלה טובה, וככל הענינים של תורה וקדושה יהי' גם מפעל זה באופן של עלי' והתקדמות מחיל אל חיל.
והרי החוברת הוכנה והופיעה בזמן המתאים שבין פסח לעצרת, שבשני רגלים אלו הי' לנשי ובנות ישראל חלק בראש, כסיפור חז"ל אשר בזכות נשים צדקניות נגאלו אבותינו ממצרים, בשביל לקבל את התורה מסיני, וקודם שניתנה התורה נצטוה משה רבינו לדבר עם "בית יעקב" — אלו הנשים — תחילה, ואח"כ עם "בני ישראל" — אלו האנשים.
וימי הספירה שבין שני ימים טובים אלו הם ימי הקישור בין "זמן חירותנו" ל"זמן מתן תורתנו", ימי עלי' והתקדמות מחיל אל חיל, כאמור לעיל, כמרומז גם כן באופן הספירה. שכידוע, אופן הספירה הוא לא במספר סידורי (היום יום שני שלישי וכו') אלא במספר יסודי — היום שני ימים, שלשה ימים, וכו'. שבמספר סידורי לא מודגש ענין ההוספה וההשתלמות אלא הסדר בזמן, מה שאין כן כשאומרים "היום שני ימים" ו"שלשה ימים" וכו' שמדגיש שהיום שבו עומדים משלים ומעלה ומוסיף על הימים הקודמים ועד לתכלית השלימות. וכמרומז גם כן בפרשת השבוע — "וספרת לך שבע שבתות שנים, שבע שנים שבע פעמים" וגו'. וכמו שהוא בשנים כן הוא בימים בכל שנה בימי הספירה שבין פסח לשבועות. ומספר שבעה בכלל הוא סימן לשלימות, כמרומז בשירת חנה — "עקרה ילדה שבעה" (בשלילת ההיפך מזה, כהדגשת הפסוק "רבת בנים" —).
ויהי רצון שכשם שהי' ביציאת מצרים — בזכות נשים צדקניות, כנ"ל, כן יהי' גם עכשו בימי ההכנה לקיום היעוד "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" וכסיום שירת חנה — "ה' יחתו מריביו גו' וירם קרן משיחו" בקרוב ממש.
בברכה להצלחה ולבשורות טובות.
(ממכתב כ"ב אייר תשכ"ו)
מצוטט ב־1 עמודים
- אגרות קודש ט'קמא לקו"ש חל"ז ע' 182
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.