177

השראת השכינה באופן קבוע, שהחלה ביום השמיני במשכן, באה לידי ביטוי רב יותר בבית-המקדש. כידוע²², המשכן נקרא "אוהל", "דירת עראי²³", לא דירת-קבע; לעומתו, "בית" (בית-המקדש) הוא דירתקבע²⁴, דירה קבועה ונצחית. מאז שבנו²⁵ את בית-המקדש בירושלים, הוא נעשה המקום הקבוע והנצחי של השראת השכינה²⁶ ("זאת מנוחתי עדי עד²⁷").

"קביעות" מוחלטת זו וה"חזקה" של השראת השכינה בבית-המקדש, תהיה באופן מלא ושלם בבית-המקדש השלישי, כאשר קביעותו המלאה והנצחית של ביתה-מקדש — בית נצחי²⁸ — תהיה גלויה וברורה לעין-כל.

* * *

הדברים האמורים מרומזים גם-כן בפסוק המסיים²⁹ את המזמור "תפלה למשה" (מזמור צדי"ק בספר תהילים): "ויהי נועם ה' אלקינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו":

חכמינו ז"ל אומרים³¹, שפסוק זה היה תפילתו של משה רבנו בקשר להקמת המשכן: "אמר להם, יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם, ויהי נועם ה' אלקינו עלינו וגו'"; כלומר שתפילת משה פעלה את השראת השכינה במשכן. בזה מודגש, שהשראת השכינה היא באופן של "כוננה עלינו" (ביסוס ויציבות) — מתוך קביעות לדור דור.

ועד שבזה גם נרמזת נצחיותו של בית-המקדש השלישי, כמאמר חז"ל על הפסוק הנ"ל, שהמלים "ומעשה ידינו כוננהו", מכוונות לבית-המקדש השלישי,