ספרי כ"ק אדמו"רלקוטי שיחותכרך לזהוספות - מכתביםפסח170

170

ובהמשך למכתב הקודם¹¹ שבו הודגש כי חודש ניסן הוא זמן של ניסי ניסים¹², ובמיוחד בשנה זו, "היה תהיה שנת נפלאות אראנו" —

כדאי לעמוד ביתר פירוט על משמעותם של אותם ניסי-ניסים, שמתרחשים באופן של "נפלאות אראנו".

הפסוק אומר: "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות¹³". כלומר, ניסי הניסים של הגאולה השלימה, יהיו דומים לניסים של יציאת מצרים, אשר היו אז "ניסים ונפלאות"¹⁴, למעלה מדרך הטבע לגמרי. ויותר מזה: עלפי הפירוש הידוע¹⁵ על פסוק זה, יהיו ניסי הגאולה השלימה כה גדולים, עד שייחשבו "נפלאות" אפילו בהשוואה לניסים של יציאת מצרים.

ובזה גופא מתוסף עוד, שניסי הנפלאות הללו יתרחשו באופן של "אראנו": אני עצמי (השם) אראה להם. וכאשר הקב"ה עצמו מראה, הרי הכול מתגלה — הן הדברים הניתנים לגילוי (נגלה), והן הדברים הנסתרים (נסתר); נגלית ונראית אז האמת והפנימיות של ההנהגה הטבעית¹⁷ — ההנהגה הניסית המוחלטת¹⁶, ועד לדברים שהם לגמרי בגדר "נפלא".

* * *

בחודש ניסן עצמו בא הדבר האמור (על "ניסי ניסים" ועד "אראנו נפלאות") לידי ביטוי רב יותר בשבוע זה, כפי שהדבר מתבטא בשמה של השבת — שבת הגדול. כידוע, שמו של כל דבר בלשון-הקודש על-פי התורה, מבטא את מהותו¹⁹

הערות

11. מכתב הקודם : דכ"ה אדר שנה זו (לעיל ע' 164 ואילך).
12. ניסן הוא זמן של נסי נסים : ראה בהנסמן במכתב הנ"ל הערה ד"ה חודש ניסן. . נס וד"ה כפי שחז"ל מציינים.
13. כימי צאתך. . אראנו נפלאות : מיכה ז, טו.
14. "נסים ונפלאות" : רמב"ם הל' חמץ ומצה רפ"ז. תפלת "נשמת". וראה מאו"א מערכת אות הנו"ן סי' כ"א (במאו"א שם*: כ"ב, והוא ט"ס).
15. הפירוש הידוע : אוה"ת נ"ך עה"פ סק"ז (ע' תפז), מזח"א בהשמטות סי' כה (רסא, ב). וראה שם סק"ח, מפע"ח שער כא (שער חג המצות) פ"ז (בד"ה מהר"י ז"ל). וראה ד"ה כימי צאתך דאחש"פ ה'תשי"ב (סה"מ מלוקט ח"ד ע' רכה ואילך) וה'תשל"ט (סה"מ מלוקט ח"ג ע' קיט ואילך). ד"ה זה די"א ניסן ה'תשמ"ב (סה"מ מלוקט ח"ב ע' לז ואילך).
17. הפנימיות של ההנהגה טבעית : ראה ד"ה כימי צאתך ה'תשי"ב הנ"ל ס"ג ואילך. וש"נ.
16. גילוי (נגלה). . נסתר. . ההנהגה הנסית המוחלטת : שהרי אפשר שאין מכיר הנס בכלל (נדה לא, א).
19. כידוע, שמו של כל דבר בלשוןהקודש עלפי התורה, מבטא את מהותו : ראה לקו"א להה"מ סי' רמד (נח, ג ואילך). או"ת ד, סע"ג ואילך (בהוצאת קה"ת ה'תש"מ ואילך — סי' יד). — ובצפע"נ לבעל התולדות יעקב יוסף בתחלתו — בשם הבעש"ט. שעהיוה"א פ"א. לקו"ת בהר מא, ג. ובכ"מ.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.