160
ושצריך להיות — כמו כל עניני טוב וקדושה — באופן של "מעלין בקודש9".
* * *
כשם שאנו רואים10 בחיים הגשמיים של האדם שהלב מעביר חיות ("כי הדם הוא הנפש11") לכל האברים (כמאמר: "לבא פליג לכולי שייפין12" — הלב מחלק לכל האברים) — כך הדבר בחיות הרוחנית של יהודי, שבהתאם לעומק ולתוקף רגש הלב היהודי אל הקב"ה באותה מדה הדבר מתבטא בעבודת ה' בכל ה"אברים", כוחות הנשמה שלו.
כידוע13, ישנן שתי דרגות כלליות ב"עבודה שבלב" — השאיפה של הלב היהודי אל הקב"ה, שהיא המקור והשורש של עבודת ה':
דרגה אחת היא שיהודי נמשך וחפץ להתקרב יותר ויותר אל הקב"ה ברגש הלב שלו, ודרגה נעלית יותר — "פנימיות הלב (היהודי)", שהיא "תנועה" ורגש של התקשרות גמורה ודביקות עם הקב"ה, פנימיות נקודת הלב הקשורה לגמרי ומאוחדת עם הקב"ה14, יותר מכפי שהאדם תלוי ומאוחד בחייו, במקור החיים שלו.
וכאמור — "לבא פליג לכולי שייפין": בהתאם לשני סוגי הדרגות שבלב הוא השינוי בפעולת הלב בכל כוחות ואברי האדם בשלושת הענינים הכלליים האמורים: (לב) לדעת, (עינים) לראות, (אזנים) לשמוע — שינוי בין ההשפעה באופן הרגיל לבין ההשפעה באופן הנעלה והעמוק של הדעת הראיה והשמיעה, משום שהן נובעות מן הדביקות של פנימיות הלב ולכן הרי הן באופן נעלה יותר
* * *
(לב) לדעת: ישנה הבנה באלקות לפי שכל האדם המוגבל הנקראת בשם "דעת
הערות
- 9. מעלין בקודש : ברכות כח, א. וש"נ. ירושלמי ביכורים פ"ג ה"ג. זח"ג קסב, ריש ע"ב. וראה לקו"ש חי"ג ע' 250 הערה ד"ה להעלות בקודש. וש"נ. מכתב ר"ח ניסן ה'תשל"ז הערה ד"ה זה (הגש"פ הנ"ל ע' תרעז).
- 10. כשם שאנו רואים וכו' : בהבא להלן ראה (תניא) אגה"ק סי' לא. תו"א בראשית ז, ד ואילך (ועם הגהות וכו' — באוה"ת בראשית כרך ו תתרנח, א ואילך). ובכ"מ.
- 11. כי הדם הוא הנפש : ראה יב, כג.
- 12. לבא פליג לכולי שייפין : ראה זח"ג קסא, ריש ע"ב. שם רכא, ריש ע"ב (ברע"מ). וראה הנסמן בהערה דלעיל ד"ה כשם. מאמרי אדהאמ"צ דברים ח"ג ע' תתקיז ואילך. ובכ"מ.
- 13. כידוע : בהבא להלן ראה אגה"ק סי' ד. ד"ה כי תצא בלקו"ת (תצא לה, סע"ג ואילך. ועם הגהות וכו' — באוה"ת תצא כרך ה ע' ב'נד ואילך), ובמאמרי אדהאמ"צ דברים ח"ב (ריש ע' תפט ואילך. שם ע' תקו). וש"נ. ד"ה אתם נצבים בלקו"ת (נצבים מד, סע"ב ואילך), ובמאמרי אדהאמ"צ דברים ח"ג (ע' תשסה ואילך). סה"מ תרנ"א ע' יח ואילך. ובכ"מ.
- 14. פנימיות נקודת הלב. . מאוחדת עם הקב"ה : והיא בחינת יחידה שבנפש — ראה בהנסמן בהערה שלפני זה.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.