159
י"א4 ניסן2, נשיא לבני אשר, ה'תש"נ
ברוקלין, נ.י.
אל בני ובנות ישראל
בכל מקום שהם
ה' עליהם יחיו
שלום וברכה!
בהמשך למכתב הקודם, מיום ראש חדש ניסן, וכדי להבהיר יותר את הנקודה היסודית שנתבארה בו — ש"סיום" יציאת מצרים ושלימותה היו לסוף ארבעים השנה7 במדבר, כאשר זכו בני ישראל ל"לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע5" את כל "המסות הגדולות. . . האותות והמופתים הגדולים"6 של יציאת מצרים, באופן שכל זה נקלט וחדר היטב ומילא את כל חלקי האדם: הן הלב (לדעת), הן העינים (לראות) והן האזנים (לשמוע),
— ראוי להתעמק יותר ולהבין באופן יסודי יותר את החידוש שב"לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע" כפי שהיו לאחרי ארבעים שנה ביחס להדעת והראיה והשמיעה שהיו בעת יציאת מצרים,
ושההתעמקות תהיה באופן שהדבר יבוא לידי ביטוי עד למעשה בפועל8,
הערות
- 1. יום ששי : שהוכפל בו טוב — בראשית א, כה. שם, לא. חזקוני עה"פ שם, לא. וראה רמב"ן שם. וראה לקו"ש חכ"ד ע' 641 הערה ד"ה עש"ק.
- 3. פ' צו : לשון זירוז מיד ולדורות — תו"כ (הובא בפרש"י) ריש פרשתנו. וראה אוה"ח הקדוש פרשתנו (ו, ב): ובדרך רמז תרמוז כל הפרשה על גלות האחרון כו' והודיע למשה לזרז לישראל כו', עיי"ש. וראה או"ת להה"מ (הוצאת קה"ת) ריש פרשתנו (לח, אב. בהוצאת קה"ת ה'תש"מ ואילך — סי' קח).
- 4. י"א ניסן, נשיא לבני אשר : שו"ע אדה"ז או"ח הל' פסח סתכ"ט ס"ט. וראה לקוטי לוי"צ אגרות ע' שכגשכה. שם ע' תיט. וראה מכתבי י"א ניסן: ה'תשד"מ הערה ד"ה י"א ניסן; ה'תשמ"ה הערה ד"ה אשר (הגש"פ הנ"ל ע' תשנג. שם ע' תשסז).
- 2. יום ששי. . ניסן : להעיר מהמובא בספרים (חדא"ג מהרש"א ע"ז ג, א. שער הכוונות ענין הקידוש דליל שבת. ועוד) ד"יום הששי ויכולו השמים" (בראשית א, לא) ר"ת הוי' כסדרו — שבזה עילוי צירופו של חודש ניסן, דרק הוא כסדרו (משנת חסידים מסכת ניסן בתחלתה. נת' בד"ה החודש תרכ"ו (סה"מ תרכ"ו ע' לו ואילך). ועוד). וראה או"ת להה"מ (הוצאת קה"ת) פ' בא ד"ה החודש הזה (ל, א). מכתב ר"ח ניסן ה'תשמ"א הערה ד"ה חודש ניסן (הגש"פ עם לקוטי טעמים, מנהגים וביאורים — קה"ת תשמ"ו ואילך — ע' תשי).
- 7. ארבעים שנה : תבוא שם, ד.
- 5. לב. . לשמוע : תבוא כט, ג.
- 6. "המסות הגדולות. . האותות והמופתים הגדולים" : תבוא שם, ב.
- 8. עד למעשה בפועל : שהמעשה הוא העיקר — אבות פ"א מי"ז. תקו"ז תנ"ב (פז, סע"א). ת"ס (צג, ב). ת"ע (קלג, ב. קלד, א).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.