149

צו

בנועם נודעתי מאסיפתם בסעודת הודאה, אשר שני ענינים עיקרים בזה, ואהבת לרעך כמוך, שהוא כלל גדול בתורה, והודאה לה' כי טוב כי לעולם חסדו, יודו לה' חסדו ונפלאותיו לבני אדם, ז.א. היסוד דחדוש העולם, שעי"ז אפשר שדוד המערכות והטבע עשיית נפלאות לבני אדם בעולם זה.

ויהי רצון אשר ע"פ פסק והוראת רבנו הזקן, שהודאה מורה והוכחה על אשר חוזר לבוריו לגמרי (סדר ברכות הנהנין פרק י"ג ה' ומיוסד בדברי רז"ל ראשונים^*).

ימשיכו ע"י סעודת הודאה זו רפואה השלימה ועד שיחזור לאיתנו בכל המובנים,

ושכרם במדתו של הקב"ה שהיא מדה כנגד מדה אלא שכמה פעמים ככה, באופן הנהגתו של הקב"ה בזה, לא אשים עליך (מלכתחלה) כי אני ה' רופאך, ודלא כסגנון רפואת בשר ודם, כדרז"ל בזה.

בכבוד ובברכה שמכאן ולהבא אך בשורות משמחות בטוב הנראה והנגלה יבשרו ויתבשרו בתכ"י.

(ממכתב ב' אד"ש תשי"ט)