ספרי כ"ק אדמו"רלקוטי שיחותכרך לזהוספות - שיחותשיחת יום ב', כ"ח ניסן ה'תש"נ119

119

ב. ברכה זו מודגשת בקשר למאורע מיוחד:

זהעתה (כשעה לערך לפני תפלת מנחה) נתקבלה ידיעה שארגון אש"ף פירסם הוראה לכל המחלקות שלו ברחבי העולם לפגוע בשונאי ישראל (בלשון סגינהור), היל"ת, פגיעה בגוף וכו' וכו', אשר, אין להאריך בזה משום "אל תפתח פה כו'"17.

ולכן, יש צורך להדגיש במיוחד ברכותיו של הקב"ה לכל בנ"י בכל מקום שהם בכל המצטרך להם, מתוך הרחבה, בבטחון אמיתי, ומתוך שמחה וטוב לבב, כולל ובמיוחד — קיום ההוראה הידועה18 "טראַכט גוט וועט זיין גוט", היינו, שהמחשבה לטובה פועלת שיהי' טוב בפועל ממש, ועד שהקב"ה מקדים הטוב בפועל ממש עוד לפני המחשבה לטובה.

וביחד עם זה, יש לנצל ידיעה הנ"ל (לא באופן של הפחדה, ח"ו, אלא מתוך שמחה וטוב לבב, כאמור, "לחשוב לטובה") כדי להוסיף עוד יותר בעבודתם של ישראל בעניני התומ"צ.

ג. ובפרטיות יותר:

לכל לראש — ע"פ המבואר במאמרי חז"ל שכחם של ישראל הוא בפה19 — יש להוסיף בענינים הקשורים עם דיבור בפה, תפלה ולימוד התורה ובדבר מצוה בכלל.

והדגשה מיוחדת בנוגע להוספה בלימוד התורה (נגלה דתורה ופנימיות התורה, ועד שנעשים תורה אחת) מתוך התמדה ושקידה — ומקרא מלא דיבר הכתוב20 "אם בחוקותי תלכו", "שתהיו21 עמלים בתורה"22, אזי "ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד וגו'"23, היינו, שע"י (ההוספה ב)לימוד התורה מבטלים ועוקרים למפרע כל הענינים הבלתירצויים, ועד שמהפכים אותם לטוב24.

ד. בנוגע להוספה בתפלה:

כיון שגם ההוספה בתפלה צ"ל ברוח ההוראה "לחשוב לטובה" — כדאי שההוספה בתפלה תהי' באמירת ג' מזמורי תהלים, דברי שירות ותשבחות של "נעים זמירות ישראל"25.

ומה טוב — שיכללו ביניהם (או יוסיפו עליהם) מזמור האחרון שבתהלים, שסיומו וחותמו "כל הנשמה תהלל יה הללויה", שבו מודגש שכאו"א מישראל,

הערות

  1. 17. ראה ברכות יט, א. וש"נ.
  2. 18. לקו"ד ח"א קנט, ב. אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ ח"ב ע' תקלז. ועוד.
  3. 19. ראה לדוגמא ב"ר פס"ה, כ: "הקול קול יעקב, אין יעקב שולט אלא בקולו. . בזמן שקולו של יעקב מצוי בבתי כנסיות אין הידים ידי עשו". וראה גם יל"ש ישעי' (רמז תנ): "אל תראי תולעת יעקב, מה תולעת זו אינה מכה את הארזים אלא בפה, כך ישראל אין להם אלא תפלה כו'".
  4. 20. ר"פ בחוקותי.
  5. 21. תו"כ ופרש'י עה"פ.
  6. 22. כולל גם שלימוד התורה הוא באופן ד"בחוקותי" — ע"ד לשון חז"ל "חוקה חקקתי גזירה גזרתי אין לך רשות להרהר אחרי'" (במדב"ר ופרש"י ר"פ חוקת. ועוד), היינו, לימוד מתוך מסירה ונתינה כו'.
  7. 23. שם, ו.
  8. 24. להעיר גם מדרשת חז"ל (בתו"כ) על המשך הפסוק "והשבתי חי' רעה גו'" — לא רק "למשבית מזיקין מן העולם", אלא יתירה מזה, "משביתן שלא יזיקו, וכן הוא אומר וגר זאב עם כבש וכו'".
  9. 25. ש"ב כג, א. וראה שהש"ר פ"ד, ד (א).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.