ספרי כ"ק אדמו"רלקוטי שיחותכרך לזהוספות - שיחותשיחת יום ועש"ק ערב פסח ה'תנש"א116

116

פת קו השלישי), דרגא חמישית⁵¹, "חמישית לפרעה"⁵², "דאתפריעו ואתגליין מיני' כל נהורין"⁵³, שנמשכת ומתגלה וחודרת בעוה"ז שנברא באות ה'⁵⁴ — ה' ד"יה" שבשם הוי', ועד לאות ה' כפי שהיא בפ"ע — בחינה החמישית (ה'), שלמעלה מד' אותיות שם הוי'.

וענינו בעבודת האדם — שסדר העבודה הוא שצריך להיות הפסק בין המחשבה והדיבור להמעשה בפועל, כדי לחזור ולהתבונן עוה"פ כיצד לעשות את המעשה בפועל בתכלית השלימות ובהוספה לגבי המחשבה והדיבור⁵⁵, ועד"ז בהנהגתו של הקב"ה (כביכול) — שגם לאחרי המחשבה והדיבור ע"ד הגאולה, חוזר ומתבונן עוה"פ כדי שהגאולה במעשה בפועל תהי' בתכלית השלימות ובהוספה⁵⁶.

ובפרט ע"י ההוספה בצדקה עתה (נוסף על ההשתדלות בנתינת הצדקה במשך שלושים יום שלפני הפסח⁵⁷) — "גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה"⁵⁸, שתיכף ומיד ממש באה הגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו במעשה בפועל ממש, למטה מעשרה טפחים, כמ"ש "ואתם תלוקטו לאחד אחד בני ישראל"⁵⁹, "בנערינו ובזקנינו גו' בבנינו ובבנותינו"⁶⁰, ו"כספם וזהבם⁶¹ אתם"⁶²,

הערות

51. נוסף על הדרגא הרביעית — עולם האצילות.
52. לשון הכתוב — ויגש מז, כד. וראה לקו"ת שה"ש כד, ריש ע"ד.
53. זח"א רי, א. וראה לקו"ת שם.
54. כדרשת חז"ל על הפסוק "כי ביה הוי' צור עולמים"[ednref_35_*], "אלו שני עולמות שברא הקב"ה אחד בה"י ואחד ביו"ד. . כשהוא אומר אלה תולדות השמים והארץ בהבראם. . בה"י בראם, הוי אומר העולם הזה בה"י"[ednref_36_**] (מנחות כט, ב. ירושלמי חגיגה פ"ב ה"א — הובא בפרש"י בראשית ב, ד).
55. ע"ד (ובמכ"ש וק"ו) ההוספה בהיגיעה בלימוד התורה כשצריך לפסוק הלכה למעשה בפועל (ראה סה"מ תרס"ו ע' שצ ואילך. ע' תכא).
56. ובפרט לאחרי אריכות הגלות, שניתוסף ריבוי גדול ב"מעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות", הרי בודאי שצ"ל הוספה בכל עניני הגאולה.
57. שו"ע אדה"ז ריש הל' פסח.
58. ב"ב יו"ד, א.
59. ישעי' כז, יב.
60. כמ"ש ביצי"מ — בא י, ט.
61. כולל גם כסף וזהב רוחניים, אהבה ויראה (תו"א ר"פ וישב. ובכ"מ), שנקראים "גדפין" (כנפים), שעל ידם מתעלית העבודה באופן ד"פרחא לעילא" (תקו"ז ת"י (כה, ב). תניא ספל"ט. פ"מ).
62. ישעי' ס, ט. [edn_35_*] וי"ל ש"צור עולמים" רומז על החוזק והתוקף ("צור") כדי שיומשך בעולם. [edn_36_**] והמשך המאמר: "ומפני מה נברא העולם הזה בה"י מפני שדומה לאכסדרה (שפתוח מתחתיו) שכל הרוצה לצאת (ממנו לתרבות רעה) יצא, ומ"ט תלי' כרעי', דאי הדר בתשובה מעלין לי' (בפתח העליון בין רגל שבתוכו לגגו)" — מנחות שם (ובפרש"י). ובירוש' חגיגה שם: "מה ה"א פתוח מכל צד כך פותח פתח לכל בעלי תשובה", היינו, שהפתח לתשובה הוא גם מלמטה, דלא כבמנחות, שהפתח לתשובה הוא "בפתח העליון בין רגל שבתוכו לגגו", ולא ב"פתח התחתון דנפיק בי'", ד"לא מסתייעא מילתא" (ובכמה נוסחאות בפרש"י: "כמו שהא פתוחה למטה כך העולם פתוח לשבים בתשובה"). — וצע"ק שבסה"מ קונטרסים רמב, א (שבהערה 48) מביא שאות ה' רומז לתשובה מירושלמי חגיגה, ולא ממנחות, אף שתוכן המאמר ע"ד רגל השמאלי שהוא קו קצר שנפסק מהגג שייך יותר להסוגיא דמנחות שהפתח לתשובה הוא בפתח שבין הרגל להגג. ואכ"מ.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.