ספרי כ"ק אדמו"רלקוטי שיחותכרך לזהוספות - שיחותשיחת יום ועש"ק ערב פסח ה'תנש"א112

112

שמפעפע בכולו, היינו, שנמשך וחודר בגדרי העולם²³.

ומעלה יתירה בקביעות שנה זו שקורין "ויהי ביום השמיני" שמונה פעמים²⁴, שאז ניתוסף הדגשה יתירה בב' הענינים ד"שמיני" — הן במעלת דרגת האלקות שלמעלה מהעולם, כיון שהענין ד"שמיני" חוזר ונכפל בעילוי אחר עילוי שמונה פעמים, והן בהמשכה והגילוי בגדרי העולם ("שמן" ש"מפעפע בכולו"), כיון שהענין ד"שמיני" גופא הוא באופן של "שומן", כידוע²⁵ הפתגם "שמיני שמונה שמינה" (שכאשר קורין "שמיני" שמונה פעמים אזי השנה כולה היא שמינה).

ה. וביאור הענין דחיבור דרגת האלקות שלמעלה מהעולם עם העולם (הצד השוה והנקודה המשותפת בפרטי הענינים הנ"ל בקביעות שנה זו) — בעבודת האדם:

ידוע שעבודת האדם נחלקת לב' אופנים כלליים: (א) עבודת הצדיקים — עבודה מסודרת ("תמידים כסדרם") כפי שנקבע הסדר בבריאת האדם באופן "אשר עשה האלקים את האדם ישר"²⁶, (ב) עבודת בעלי תשובה — באופן של הוספה ("מוספים כהלכתם") ודילוג ("לדלג שור"²⁷) לגבי סדר הבריאה, שעי"ז באים לדרגא שלמעלה מגדרי הבריאה, כמארז"ל "מקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורין אין עומדים שם"²⁸, ויתירה מזה ש"אין יכולין לעמוד בו"²⁹.

ומהחילוקים שביניהם בזמני השנה — שבת ופסח: שבת (שלימות העולם) שייך (בעיקר³⁰) לעבודת הצדיקים, ופסח (דילוג למעלה מהעולם) שייך (בעיקר³¹) לעבודת בעלי תשובה³² בדרך דילוג,

הערות

23. ויש לומר, שגילוי והמשכת בחי' "שמיני" בגדרי העולם מודגש גם בהקריאה בתורה[ednref_28_*] במנחת שבת בפרשת שמיני.
24. במנחת שבת הגדול, בשני וחמישי בשבוע שלפני חג הפסח, במנחת שבת דיום ראשון דחג הפסח, ובמנחת שבת דאחרון של פסח, ובשני וחמישי שלאחרי הפסח, ובשבת פרשת שמיני.
25. הובא ונתבאר במכתב ערב פסח, תש"ד[ednref_29_*]. ספר השיחות תשמ"ח ח"ב ע' 395. שם ע' 413 ואילך.
26. קהלת ז, כט.
27. ע"פ לשון הכתוב שמואלב כב, ל. תהלים יח, ל. וראה לקו"ת דרושי שבת שובה סה, א. ובכ"מ.
28. ברכות לד, ב.
29. רמב"ם הל' תשובה פ"ז ה"ד. הובא בלקו"ת בלק עג, סע"א. ובכ"מ.
30. אף ששייך גם לעבודת התשובה, כמארז"ל (ב"ר ספכ"ב) "כך היא כחה של תשובה. . מיד עמד אדה"ר ואמר מזמור שיר ליום השבת", "דריש שבת מלשון תשובה" (יפה תואר שם. וראה אגה"ת ספ"י: "שבת אותיות תשב").
31. אף ששייך גם לעבודת הצדיקים, כדלקמן הערה 35.
32. להעיר מזח"ב מ, ב: "כתיב בעשור לחודש הזה ויקחו להם גו', וכתיב אך בעשור לחודש השביעי הזה יום הכפורים הוא כו'", היינו, שלקיחת השה דקרבן פסח בעשור לחודש שייכת ליום הכפורים[ednref_30_*]. — נתבאר בד"ה קול דודי הב' תשל"ו. [edn_28_*] שעי"ז נעשית המשכת הענין שאודותיו קורין בתורה — "כאדם הקורא לחבירו שיבוא אליו וכבן קטן הקורא לאביו לבוא אליו כו'" (תניא ספל"ז). [edn_29_*] נדפס באגרותקודש כ"ק אדמו"ר שליט"א ח"א ע' רעח ואילך. המו"ל. [edn_30_*] עוד ענין בהשייכות דיוהכ"פ לפסח — ראה לקוטי לוי"צ על זהר בראשית ע' צזח. תורת מנחם תפארת לוי"צ בראשית אות לט.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.