ספרי כ"ק אדמו"רלקוטי שיחותכרך לזהוספות - שיחותבס"ד. ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א לאנ"ש שיחיו שברכו אותו104

104

אשר"¹⁰⁶, וואָס זיין ענין איז — "והוא יתן מעדני מלך"¹⁰⁷: יעדער איד ווערט געבענטשט — נאָך אין די לעצטע רגעים פון גלות — מיט "מעדני מלך", דער ענין התענוג ("ויהי נועם"), און "מעדני מלך"¹⁰⁸ דוקא — שלימות התענוג¹⁰⁹, סיי בגשמיות און סיי ברוחניות, כולל — "מעדני מלך" אין עבודת ה', המשכת תענוג אויך אין דער סדר ושלימות העבודה פון מלך ר"ת "מוח לב כבד"¹¹⁰, מוח שליט על הלב¹¹¹, און דערנאָך ווערט עס נמשך אין כבד (מקור הדם¹¹², "הדם הוא הנפש"¹¹³), אַזוי אַז ס'איז דאָ שלימות ציור ומצב האדם — איז אויך אין דעם ווערט אַ תוספת ברכה, פון המשכת התענוג ("מעדני מלך").

און עס ווערט נתגלה ווי יעדער איד איז אַ בן מלך¹¹⁴ (ביז אַ "מלך" עצמו¹¹⁵) — בנו של מלך מלכי המלכים הקב"ה, וכמ"ש¹¹⁶ "וכל בניך לימודי הוי'", וואָס דאָס גייט אויף יעדער איד (וועלכער איז נכלל אין "בניך") — וכמבואר הענין ד"כל בניך גו'" אין די דרושי חתונה פון כ"ק מו"ח אדמו"ר¹¹⁷; און זייענדיק אַ "בן מלך" באַקומט ער "מעדני מלך" בשלימות, שלימות התענוג.

ויש להוסיף ולקשר זה מיט דעם מאמר הידוע פון דעם בעש"ט¹¹⁸, אַז יעדער איד איז טייער באַ דעם אויבערשטן ווי אַ בן יחיד שנולד להורים זקנים לעת זקנותם — דלכאורה, איז ניט מובן דער משל פון "הורים זקנים לעת זקנותם" אויף דעם אויבערשטן, ובלשון חז"ל¹¹⁹: "מי איכא זיקנא קמי'"?!

ויש לומר, ע"פ הידוע אַז "זקן" איז פאַרבונדן מיט (חכמה¹²⁰, ביז מיט) עתיק (יומין)¹²¹, וואָרום עתיק איז לשון זקן (כמ"ש¹²² "ועתיק יומין יתיב גו'")¹²³, פנימיות הכתר, ביז מיט פנימיות עתיק, עצמות התענוג (בחי' אחד עשר, חד ולא בחושבן)¹²⁴; וי"ל אַז דער משל הנ"ל (אַז אַ

הערות

106. נשא ז, עב.
107. ויחי מט, כ.
108. ולהעיר ש"מלך" בגימטריא צ'.
109. ראה סה"ש תשמ"ז — ברכת י"א ניסן ס"א.
110. ראה ניצוצי אורות וניצוצי זהר לזח"ב קנג, א. וש"נ.
111. זח"ג רכד, סע"א. וראה תניא פי"ב (יז, רע"א). פי"ז (כג, א). פ"ל (לח, ב). פנ"א (עא, סע"א).
112. ראה ע"ח שער המוחין (ש"כ) פ"ה.
113. פ' ראה יב, כג.
114. "כל ישראל בני מלכים הם" — שבת סז, א.
115. "אתקריאו ישראל מלכים" — תקו"ז בהקדמה (א, ריש ע"ב).
116. ישעי' נד, יג.
117. ד"ה וכל בניך לימודי ה' תרפ"ט (סה"מ קונטרסים ח"א טז, ב ואילך).
118. כתר שם טוב הוספות סי' קלג.
119. יבמות טז, ב.
120. כמאחז"ל (קידושין לב, ב) "זקן זה שקנה חכמה".
121. ופנימיות אבא פנימיות עתיק (נסמן בקונטרס לימוד החסידות ע' 6) — ראה מקומות שבהערה 123. ד"ה ואברהם זקן תרנ"ד. ועוד.
122. דניאל ז, ט (וראה במפרשים שם).
123. ראה ד"ה ויעמוד העם תרנ"ח (ע' קצ ואילך). המשך תער"ב ח"ג ע' א'שסח ואילך. וראה המשך תרס"ו ע' רלד—ה. ועוד. ובד"ה ויעמוד שם: זקנתי הוא בחי' עתיק, דעתיק הוא ל' זקנה. . וענין הזקנה למעלה הלא ארז"ל ומי איכא זקנה קמי' קוב"ה להיות שאינו בגדר זמן וממילא אינו שייך שם ענין הזקנה. אלא הכוונה דזקנה מורה על הקדמות, והיינו דלהיות שבחי' עתיק כו'.
124. המשך תרס"ו שם.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.