ספרי כ"ק אדמו"רלקוטי שיחותכרך לזהוספות - שיחותבס"ד. ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א לאנ"ש שיחיו שברכו אותו94

94

ברכה), און צוזאַמען דערמיט זאָל עס נמשך ווערן אין דעם מתברך בפנימיותו, לפי ענינו וההצטרכות שלו.

ב. די ברכה פון דעם אויבערשטן ("ואני אברכם") — און אין ביידע ענינים: (א) אַ ברכה שלמעלה ממדידה והגבלה, (ב) וועלכע ווערט נמשך צו יעדער איד למטה — איז ספּעציעל אונטערשטראָכן אין תפלת וברכת משה אין דער התחלה פון מזמור צדי"ק אין תהלים¹¹ — דער ערשטער פון די "אחד עשר¹² מזמורים" וואָס משה האָט געזאָגט¹³ — וועלכער הויבט זיך אָן: "תפלה למשה איש האלקים", און ענדיקט זיך (מיט תפלת משה) "ויהי נועם ה' אלקינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו":

זייענדיק אַ תפלה (תפלה למשה) — און אויך אַ ברכה¹⁴ — פון "משה איש האלקים", איז פאַרשטאַנדיק אַז דאָס האָט אין זיך דעם כח פון (אַ ברכה פון) "אלקים"¹⁵, ע"ד (כביכול) "ואני (הקב"ה עצמו) אברכם",

וכמודגש אין תוכן התפלה והברכה, ובסיומה¹⁶ — "ויהי נועם ה' אלקינו עלינו", אַז "עלינו" — יעדער איד און אַלע אידן — זאָל זיין דער גילוי פון "נועם ה' אלקינו", וואָס "נועם"¹⁷ (נועם עילאה) איז די דרגא פון עתיק, און פנימיות עתיק, ביז — עצמותו ית'¹⁸ ("אני", "אני אברכם"¹⁹), און דאָס זאָל נמשך ווערן אין "מעון" (אותיות נועם²⁰), מלכות, ביז אין "מעשה ידינו", און דער כח אויף דעם קומט פון "תפלה למשה איש האלקים", תפלת עשיר²¹, וועלכע דערלאַנגט אין עצמותו ית'²²,

הערות

11. ע"פ המנהג לומר בכל יום המזמור תהלים המתאים לשנות חייו (מכתב כ"ק מו"ח אדמו"ר, נדפס ב"קובץ מכתבים" שבסו"ס אהל יוסף יצחק (ע' 214). אגרותקודש שלו ח"א ע' לא. ח"י ע' נג. וראה גם מאמרי אדה"ז הקצרים ע' שמא) — מתחילים בי"א ניסן שנה זו אמירת מזמור צדי"ק שבתהלים. — ביאורי רבותינו נשיאינו על פסוקי מזמור זה נלקטו ב"קובץ י"א ניסן — שנת הצדי"ק" (קה"ת, תנש"א). ועיי"ש בנוגע לכמה ענינים הבאים להלן.
12. ראה הערה 28.
13. מדרש תהלים ופרש"י עה"פ (צ, א). פרש"י פקודי לט, מג. ועוד.
14. שהרי "ויהי נועם גו'" הוא ברכת משה "שתשרה שכינה במעשה ידיכם" — כדברי חז"ל עה"פ (פקודי שם. פרשתנו (שמיני) ט, כג) "ויברך אותם משה", "ויברכו את העם" (פרש"י פקודי ושמיני שם. פרש"י תהלים כאן. וראה תו"ש עה"פ פקודי שם (אות לד). וש"נ).
15. היינו, שנוסף לזה שבתפלה וברכה זו ישנו כחו של הקב"ה, כמו בכל התפלות והברכות (של כל ישראל) שיש בהם כחו של הקב"ה (שאליו מתפללים והוא מקור כל הברכות והשפעות כו'), הרי זה "תפלה למשה איש האלקים", ע"ד "ואני אברכם" (כביכול), בהוספה על ברכת הכהנים (שלוחי דרחמנא — קידושין כג, ב. וש"נ).
16. וכן בתחלתה: מעון אתה היית לנו.
17. בהבא להלן ראה ד"ה תפלה למשה — במאמרי אדה"ז אתהלך לאזניא ע' קנז. תר"ס (ע' נט). וראה גם ד"ה זה תשכ"ט ס"ב (סה"מ מלוקט ח"ב ע' ריזט). — נעתקו בקובץ י"א ניסן הנ"ל אות: ו, יח, כא.
18. ראה גם קובץ י"א ניסן הנ"ל עה"פ ויהי נועם (אות עז ואילך). ועוד.
19. ראה ברכת ערב יוהכ"פ ש.ז. (לאחרי תפלת מנחה — סה"ש תנש"א ח"א ע' 342). וש"נ.
20. ל"ת וס' הליקוטים להאריז"ל עה"פ. הובא במקומות שצויינו בהערה 17.
21. ראה זח"א קסח, ב. וראה נדרים לח, א.
22. ד"ה תפלה למשה תר"ס ותשכ"ט הנ"ל (הערה 17).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.