66
בל' הכתוב39 "השוכן אתם בתוך טומאתם", דגם בחוץ לארץ ובזמן הגלות אין צורך להזהיר הכהן על הפרישות מטומאה;
ורק מצד בחי' חכמה שבנפש — ששם שייך ענין השינה כנ"ל, יש צורך להזהיר ב"ד על הכהנים.
ו. אבל אעפ"כ, גם בבחי' זו ה"ז רק "שינה" בלבד ולא גלות ח"ו, ולכן, התעוררותה של החכמה שבנפש אינה קשורה עם פעולה בדרך חידוש גמור (ביטול הרע כו'), אלא זהו ענין של קיצה משינה בלבד.
ועפ"ז יש לבאר דיוק לשון כ"ק מו"ח אדמו"ר באחת משיחותיו40:
"עס איז דער זמן אַז מ'איז לעבן ראש ההר. באמת זעט מען דאָך אַז משיח איז שוין קרוב, ער איז הינטער'ן וואַנט41 און דער וואָס האָט אַ גוטן חוש השמיעה און אַ חוש הראי' איז שומע קולו ורואה. . קודם אור היום42 איז זיך מתגבר דער שלאָף. . מען דאַרף זיך מתגבר זיין ניט פאַרשלאָפן די צייט. . און דאַמאָלס וועט מען אויך זיין אַ כלי אויף מקבל זיין אור היום. דאָס איז מחוייב יעדער איד וויסן און אויך אַז ער באַגעגענט אַ אידן דאַרף ער אים זאָגן: הער ברודער, זאָלסט ניט פאַרשלאָפן פאַר דעם אור היום", עכלה"ק.
ומזה, אשר אין צורך לחדש אצלו הרצון להתגבר ולעשות פעולות לזרז אור הבוקר של הגאולה, אלא צריכים רק להעירו משנתו, ובמילא בודאי יעשה כל אחד מישראל את שלו להביא את הגאולה, ותיכף ומיד ממש.
(משיחות ש"פ אמור תשכ"ה)
הערות
- 39. אחרי טז, טז.
- 40. י"ט כסלו תרצ"ט (ס' השיחות תרצ"ט ע' 7316).
- 41. שה"ש ב, ט (ומסיים "משגיח גו' ענה גו'". וי"ל שזהו המשך השיחה: שומע קולו ורואה). וראה זח"ג קיד, ב. ובאור החמה שם: אחר כתלנו כו' אילו ניתן רשות לראות כו'.
- 42. להעיר מברכות סב, ריש ע"ב (כפירוש הערוך, הובא בחדא"ג מהרש"א שם).
מצוטט ב־1 עמודים
- תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, י"ג שבט, ה'תשכ"ט לקו"ש חל"ז ע' 66
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.