61

הערות

1. 1. מיבמות קיד, סע"א. — ולהעיר שבתו"כ ריש פרשתנו "בני אהרן אף הקטנים". ובקיצור פסקי הרא"ש ריש הלכות טומאה (הובא ברא"ם, צידה לדרך ועוד מפרשי רש"י), שלמדים "להזהיר גדולים על הקטנים" מלשון הכתוב "הכהנים בני אהרן" (ולא "בני אהרן הכהנים"). ואכ"מ.
2. 2. ראה לדוגמא פרש"י ר"פ קדושים. וראה בכ"ז לקו"ש חי"ב ע' 78 הערה 2. ועוד.
3. 3. כא, כד.
4. 4. בתו"כ שם "הזהיר את אהרן ע"י הבנים ואת הבנים ע"י ישראל ואת הבנים זה על ידי זה" — ורש"י מביא רק המוכרח בפשש"מ, ד"אל כל בני ישראל" מאי שייכא הכא, ולכן מפרש דקאי על ב"ד של ישראל. וראה מפרשי רש"י שם. וראה הערה 6.
5. 5. בפרש"י שם ד"ה וידבר משה — "המצוה הזאת". וראה לקמן הערה 20.
6. 6. מפשטות ל' התו"כ "ואת הבנים ע"י ישראל" משמע שהוא דין על כל ישראל. וראה אוה"ח ריש פרשתנו ד"ה אמור ואמרת. אבל רש"י מדייק "ב"ד" (אף שבכתוב נאמר "ואל כל בנ"י"). וראה לקמן הערה 11.
7. 7. וכן ב"דם" שגם שם (אחרי יז, יב) מביא רש"י דרשה זו [ולהעיר, שרש"י לא הביאו גבי שרצים עה"פ (שמיני יא, מב) "לא תאכלום" (כביבמות שם), ורק לעיל שם (יא, יג) מפרש "לחייב את המאכילן לקטנים"]. וכן בשבת עה"פ (יתרו כ, י) "ובניך ובתך" מפרש רש"י "להזהיר גדולים על הקטנים" (וג"ז הוא חידוש דין בשבת, שהרי גם "בהמתך" בכלל). ונתבאר במ"א. ואכ"מ.