36
וכלות הנפש (שהיא האהבה ד"בכל מאדך", למעלה ממדידה והגבלה)26, אלא דכאשר אין אח"כ גם ענין ה"שוב", ה"ז לא כפי הכוונה].
ה. ע"פ כהנ"ל יובן גם הטעם שמשיח (ועד"ז ביהמ"ק) נקרא בשם "מצורע"27, כי ענין הגאולה הוא — היציאה מכל מיצרים וגבולים, תגבורת הקדושה28, שהיא התגלות האלקות שלמעלה ממדידה והגבלה29.
וזה גופא בא עי"ז ש"חלינו הוא נשא גו'", שבזה נעשה הבירור והזיכוך היותר אחרון של בני ישראל בעקבתא דמשיחא, ובמילא נעשים כלים להתגלות של "אורות עליונים",
וזוכים לקיום היעוד30 "ולא יכנף עוד מוריך [פי' שלא יתכסה ממך בכנף ולבוש31] והיו עיניך רואות את מוריך", בגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו, ותיכף ומיד ממש.
(משיחת ש"פ מצורע תשל"ג)
הערות
- 26. ראה בארוכה ד"ה שובה ישראל תרנ"ט (ועוד) בגודל מעלת העבודה ד"רצוא" שמצד קו השמאל דוקא. וראה לקמן הערה 28.
- 27. עפ"ז יומתק מ"ש באוה"ח (מצורע יד, ח), ד"שתי צפרים חיות טהורות" של טהרת המצורע (מצורע שם, ד) "הם ב' משיחים" (ע"ש באורך) — כי שלימות טהרת המצורע היא — גילוי "מצורע" דקדושה בשרשו הכי עליון, שהוא דרגת "משיח" שנק' "מצורע", כבפנים. ולהעיר מאוה"ת לנ"ך (ע' צג) — בביאור מחז"ל ד"משיח חיוורא דבי רבי שמו" — ד"משיח שהוא גילוי פנימיות עונג העליון סובל הנגע בכדי שעי"ז יומשך העונג תלג חיור".
- 28. ראה לקו"ת קרח (נד, סע"ב ואילך) שלעת"ל יהיו הגבורות עיקר (ע"י בירור עולם התהו). ע"ש. וראה גם אוה"ת לנ"ך שם, דזה ש"צ"ל ברזא דסומקא" הוא "כי לע"ל יתעלו הגבורות להיות גבוהים מחסדים כו'". ע"ש. וע"פ המבואר בפנים י"ל שגם ענין זה חלק מענין ה"מצורע" (שורש הגבורות).
- 29. ולהעיר מחידושי אגדות מהר"ל לסנהדרין שם (ועד"ז בנצח ישראל ספמ"א), שמשיח נק' מצורע "כי הצרעת היא דבר חוץ למנהגו של עולם. . המשיח יהי'. . חוץ לטבע ומנהגו של עולם". — וראה גם ביאורו בחדא"ג לסנהדרין (קא, ב) "כי המלך דומה לגמרי אל המצורע. . נבדל מן העם" (ומציין לביאורו הנ"ל בנוגע למשיח).
- 30. ישעי' ל, כ.
- 31. תניא פל"ו.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.