31

ויש לומר, שהם הג' האופנים בדין צונן בחם שנת"ל:

לפי' הרע"ב, שתחתון החם מעלה הבל לעליון הצונן, היינו שכולו נעשה מצד עבודת ועליית התחתון לעליון (ואין כאן חיבור עם העליון) — ופירוש זה מדגיש ענין הבחירה חפשית שבעבודת האדם, שהיא כולה עבודה בכח עצמו;

פירוש הרמב"ם בפירוש המשניות, שעליית ההבל החם פועלת החיבור עם העליון (ולא רק שהתחתון נוגע בהעליון) — מדגיש, שעבודת התחתונים פועלת החיבור עם העזר והכח שלמעלה, שנרגש שעבודת האדם היא בכח ה"עליון", העזר מלמעלה.

ודברי הרמב"ם בס' היד "הרי הניצוק חיבור" מדגישים עוד יותר, שעל ידי העבודה (החמימות) של התחתון מתגלה שסו"ס כ"ז הוא ענינו של הניצוק גופא, היינו הכח האלקי המחייהו (כנ"ל), כי כל בריאתו והתהוותו ע"י הקב"ה היתה מלכתחילה לכוונה זו, החידוש והפעולה דעבודת האדם, "למעשה ידיך תכסוף".

ד. אמנם צריך להבין: ההלכה ש"המערה משקין צונן לחמין חיבור" נאמרה לענין הטומאה — "המערה משקין טהורין צונן לתוך משקין טמאין חמין הרי הניצוק חיבור ונטמאו המשקין", ומהו ענינו ברוחניות?

[ואף שע"י פעולת האדם היפך רצון ה' הרי הוא פועל ירידה וגלות גם לבחי' הניצוץ האלקי שבו ושבעולם, וכמו שהאריך רבינו הזקן באגרת התשובה (בס' התניא)³², ד"יעקב חבל נחלתו כתיב³³, עד"מ כמו החבל שראשו א' למעלה וראשו השני למטה, אם ימשוך אדם בראשו השני ינענע וימשך אחריו גם ראשו הראשון כו' וככה ממש בשרש נשמת האדם ומקורה מבחי' ה"א תתאה. . הוא ממשיך ומוריד השפעתה על ידי מעשיו הרעים ומחשבותיו עד תוך היכלות הסט"א כביכול",

הרי כ"ז אינו ענין של חיבור, אלא אדרבה, שהוא מוריד ומפסיק כביכול השפעת ה"א תתאה ממקומה].

והביאור בזה:

הרמז בפרט זה הוא — שעיקר ושלימות החמימות היא ע"י הפיכת³⁴ ענינים בלתי טהורים, משקין טמאין חמין, לטהרה וקדושה — שזה נעשה ע"י עבודת התשובה.

וההסברה בזה:

נת"ל שענין החמימות מורה על עבודת האדם, ועיקר עבודת האדם בכח עצמו ומצד עצמו הוא בעבודת התשובה:

צדיקים הדבוקים באלקות ועבודתם היא על ידי שמרגישים אלקות — הרי אין העבודה מצד עצמם כ"כ, כ"א מצד הגילוי מלמעלה;

משא"כ בעלי תשובה, שהתשובה באה לא על ידי גילוי אור, שהרי הבע"ת לפני תשובתו הי' מרוחק מאלקות, ואינו שייך לגילוי אור, אלא היא מצד הבע"ת גופא³⁵, ועד"ז עבודתו גם לאחרי שעשה תשובה, שעיקרה מצד עצמו ובכח עצמו, כדאיתא בזהר³⁶ דבע"ת משכין לי' בחילא