28

החמין עולה כו' ומטמא הכלי שהעשן העולה מן החמין משקין הוא חשוב", משמע שדין הטומאה הוא (בעיקר) מצד נגיעת ותערובת⁹ העשן (החשוב כמשקין) בהמים שבכלי העליון¹⁰, אבל ממה שכתב "ומפני מה אמרו המערה משקין צונן לחמין חיבור"⁹, ויתירה מזו, בתחילת ההלכה כתב "אבל המערה משקין טהורין צונן לתוך משקין טמאין חמין הרי הניצוק חיבור" — משמע, שגוף הקילוח (ולא רק ההבל — כמ"ש בפיה"מ) הוי חיבור כשמערה מצונן לחמין. וצ"ב, הרי הניצוק אינו חיבור, כמ"ש הרמב"ם בפיה"מ שם² בנוגע לקילוח, "שזה העמוד כולו אינו כדמיון גוף אחד"¹¹.

ונראה מדבריו, דזה גופא שההבל של התחתון עולה למעלה גורם לכך שהקילוח והניצוק נעשה "כגוף אחד".

חזינן, שיש כאן ג' אופנים — נגיעת התחתון בעליון ע"י ההבל (כפירוש הרע"ב); חיבור התחתון להעליון ע"י ההבל (כפירוש הרמב"ם בפיה"מ); החיבור ע"י ההבל הוא (לא חיבור של ההבל אלא) של הניצוק בין העליון והתחתון (כפירוש הרמב"ם בס' היד).

והצד השווה שבהם הוא דתתאה גבר¹², שהתחתון פועל בהעליון.

[ועוד להוסיף, ע"פ ביאור הרמב"ם בפיה"מ³ בדעת ר"ש לענין ניצוק של חם לתוך משקה חם יותר, "ור"ש אומר כי הענין הזה עצמו חייבנו לומר במי ששפך משקה חם טהור בכלי שיש בה משקה טמא יותר חם ממנו, לפי שמן הטמא הזה שהוא יותר חם יעלה הבל רותח עם הנצוק ויוסיף בחמימות המשקה הטהור. . אין הלכה כר"ש לפי שכיון ששניהן חמין ואע"פ שהתחתון יותר חם מן העליון לא¹³ יראה לו פעולה ברורה במשקה אשר שופך ממנו" — דמזה מובן, שעיקר פעולת התחתון בהעליון הוא דוקא כשיש בזה פעולה "ברורה" וניכרת].

ב. ויובן זה ע"פ מ"ש הרמב"ם¹⁴ שרוב דיני התורה ניתנו כדי לתקן הדיעות וליישר כל המעשים, וכ"ה בעניננו, דיני ניצוק, שיש בהם הוראה ולימוד ע"ד הרמז בפנימיות הענינים.