אורח חיים

221 (מהדורת מינכן עם הפקסימיליא מגוכי"ק אדה"ז).

בהקדמת

בני המחבר וכמו שהאריך א"א מו"ר ז"ל בחיבורו בהל' ת"ת בביאור מצות ידיעת התורה כו': 22 .

ומפני שצרכי ישראל כו': 24 . מז, ב המהרהר בד"ת אי"צ לברך: 39 .

נ, ב מי שאינו מבין כו' אינו נחשב כו': 39 .

סב, ג הרהור אינו כדיבור: 39 .

עה, י מותר להרהר בד"ת כשהוא ערום כו' דיבור אסור: 39 .

פה, ג שמות המיוחדין להקב"ה כו' בלשון חול יש בו משום בזיון כו': 54 . 237 .

צ, יח גם כשמתפלל בביתו יקבע לו מקום: 129 .

קיג, ח אין להוסיף על תואריו של הקב"ה כו': 55 .

קנו [לא הביא דין המג"א בסק"ב דכל האומר דבר בשם אומרו עובר בלאו]: 180 .

קסז, ג בשבת ויו"ט אין לחתוך כלל בלחם כו': 79 .

[לח"מ ביו"ט]: 81 .

קפח, י בחיוב בציעת הפת ביו"ט: 81 .

רמב, אב וקראת לשבת ענג כו' במה מענגו כו': 71 . רסב, א צריך אדם לסדר שלחנו כו': 71 .

רדע, א ג' סעודות חייב כו' רמז לזה כו': 70 . 80 .

רדע, ב ב' ככרות כו' וא"צ שיבצע משתיהן: 79 .

לח"מ ביו"ט: 81 .

רצא, א החכם עיניו בראשו שלא למלאות בטנו בסעודת הבקר כדי ליתן מקום לסעודה שלישית: 70 .

רצא, ז צריך לכל סעודה לחם משנה: 79 .

מכל עומר עשו כו' ד' ככרות כו': 73 .

ש, א לעולם יסדר אדם שלחנו כו': 71 .

ש, ב פיוטים וזמירות כו' כדרך שמלוין את המלך אחר שיצא מן העיר: 72 .

ש, ג טוב לבשל בשר או דבר אחר במוצ"ש כו': 70 .

תח דעתו של אדם ודירתו במקום מזונותיו הוא: 162 .

תכט, א לפי שכאו"א הדר בא"י חייב להביא ברגל ג' קרבנות כו' לפיכך תקנו חכמים לדרוש הלכות הרגל ל' יום לפניו כו': 208 .

תסח, ט יצא ממקום כו' ובא לגור במקום: 172 .

תסח, יד יחמיר בצנעה שלא יודע הדבר: 174 . תעג, כד ביו"ט צריך לבצוע על לח"מ כו': 81 .

תעה, ג אע"פ שבכל יו"ט חייב האדם לבצוע על לחם משנה כמו שית' בסימן תקכט: 81 .

תצה, ב ענין ההבערה הוא הוצאת האש או שמרבה האש: 187 .

בקו"א סק"ב: אעפ"כ עיקר החיוב אינו משום שריפת וכליון העצים אלא משום ריבוי האש: 187 .

תקכט (השמיט הדין דלחם משנה שהביא המחבר): 81 .

תקכט, ג איזהו עונג זה שאמרו חכמים כו': 81 .