אסתר

165 (כל מלך האמור במג"א מרמז על הקב"ה).

א, ד בהראותו את עושר כבוד מלכותו גו': 164 .

א, ה לכל העם הנמצאים בשושן הבירה: 165 .

א, ח והשתי' כדת גו' (ורש"י): 161 . 165 .

א, יב ויקצוף המלך מאד גו' (ורש"י: ששלחה לו דברי גנאי): 161 .

א, יג כי כן דבר המלך לפני כל יודעי דת ודין: 161 .

א, טו כדת מה לעשות במלכה ושתי על אשר לא עשתה גו': 161 .

א, טז לא על המלך לבדו עותה גו' כי על כל השרים גו': 161 .

ב, כב ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי: 180 .

ד, יא אשר יבוא אל המלך גו' אחת דתו להמית: 161 .

ח, יז ורבים מעמי הארץ מתיהדים: 267 .

ט, א ונהפוך הוא: 165 .

ט, כז קיימו וקבלו היהודים גו': 165 .

ט, כח וימי הפורים האלה לא יעברו גו': 166 .