בשלח

233 (ע"ד ההפטרה — שירת דבורה, ושייכותה לשירת משה. הלימוד מזה). יג, יז כי קרוב הוא: 67 .

יד, ד וחזקתי את לב פרעה גו': 33 .

ואכבדה בפרעה (ורש"י: כשהקב"ה מתנקם ברשעים שמו מתגדל ומתכבד): 35.

יד, כא ברש"י: 66 . טו, ב ברש"י: ראתה שפחה על הים כו': 57 . 66 .

טו, ח נצבו כמו נד (ורש"י): 175 .

טו, יד שמעו עמים ירגזון חיל אחז גו': 66 .

ברמב"ן: פי' אימתה ופחד: 66 .

טו, טז תפול עליהם אימתה ופחד (ורש"י: אימתה על הרחוקים ופחד על הקרובים כענין שנאמר כו'): 65 .

טו, יז מכון לשבתך פעלת ה': 126 .

טז, ח בתת ה' גו' ולחם בבוקר: 72 .

טז, יב בין הערבים תאכלו בשר גו': 72 .

טז, יג ובבוקר היתה שכבת הטל גו': 72 .

טז, כא [ירידת המן בבוקר]: 72 .

טז, כב לקטו לחם משנה: 78 .

שני העומר לאחד: 73 .

טז, כג בחזקוני: והוא הדין לסעודת מוצ"ש: 73 .

טז, כד לא הבאיש ורמה לא היתה בו: 74 .

טז, כה ויאמר משה אכלוהו היום גו': 70 .

היום לא תמצאוהו בשדה: 77 .

בש"ך עה"ת: אכלוהו היום כי הוא מנה של שבת ואין ראוי לאוכלו בחול: 74 .

טז, כו ששת ימים תלקטוהו וביום השביעי שבת לא יהי' בו (ורש"י: שבת הוא כו' ולא בא הכתוב לרבות אלא יוהכ"פ ויו"ט): 77 .

יז, ח ויבוא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים: 67 .