317

במענה על מכתבו מיום הראשון, בו כותב אודות מצב בריאותו ובפרט בהנוגע לעינים.

וכפי שמתאר המיחוש כנראה שזהו הנקרא גלאוקאָמע ורגילים בכגון דא לעשות נתוח גם פעם שני, אף שכמובן זקוקים בזה להוראת רופא מהיותר מומחים במקצוע דוקא, וישנם כמה מסוג זה באה"ק ת"ו, וישאלם, והתורה נתנה רשות לרופא לרפאות.

וידוע אחת הסגולות בכגון דא ע"פ מרז"ל למאור עיניו של אדם, זהירות בקידוש והבדלה על היין. . .

(ממכתב י"ז מנ"א, תשי"ז)

במענה על מכתבו מב' מ"ח, בו כותב ע"ד בריאות בתו שתליט"א בהנוגע לעיני' וחוו"ד הרופאים.

ולכל לראש טרם יחליטו ע"ד נסיעה, הנהוג בכגון דא, אשר הרופא המטפל בה מתאר הידוע לו ממצבה והטפולים, ושולחים את זה להרופא אשר אותו רוצים לבקר, ובנדון דידן להרופא בבוסטון. כן נשמע כאן אשר הרבה מאה"ק ת"ו מתייעצים עם רופאים מומחים בשווייץ, ומהנכון לעשות את הנ"ל גם בהנוגע להם, שבודאי כמה היכירות בשווייץ יש למצוא ע"י מכיריו באה"ק ת"ו.

ועצם הענין כפי שמתארו במכתבו אינו מובן קצת, כי גודל הלחץ בעינים מבררים אותו בקל, ולכן צ"ע איך אפשר ספק בדבר, ועוד זאת אשר אם נעשה המיחוש באופן פתאומי, הרי יש מקום לאמר שזהו קשור בשאַק (זעזוע פסיכולוגי) ואינו במכתבו כלל אם חקרו עד"ז והרי לזה טפולים מיוחדים, ואף שחשש פשוט הוא בכ"ז מצאתי לנחוץ לעורר גם עד"ז.

בעת רצון יזכירוה על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, ויהי רצון שיבשר טוב בכל האמור.

(ממכתב ט' מ"ח, תשי"ז)

... מיחוש האזנים שכותבתו — כפי תיאורה, לפעמים בא זה מעקזעמא באוזן ונקב שנהי' עי"ז. וא"כ הוא — ישנם רופאים שמטפלים בזה ומרפאים ע"י משחה

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.