315

... א) בנוגע להנתוח של קאַטאַרעק ואשר הרופאים מאיצים לעשות, הנה כותב "שהרופאים" לשון רבים, הרי בודאי עכ"פ שנים מומחים בכללם, ובמילא אין מה להרהר בזה — איבערטראַכטען — כי נתוחים כאלו כבר נעשו דבר הרגיל ביותר, וידוע למדי הזהירות הצריכה בזה, ומזה מובן ג"כ שלכאורה אין כדאית הנסיעה למדינה אחרת בשביל זה ומפני כמה טעמים. ובאיזה רופא יבחר, הנה ידוע סיפור ששמעתי מכ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, שבברית מילה של אחד מנכדי הצ"צ שהי' בחיי הצ"צ, ושאלו את הצ"צ באיזה מוהל לבחור, אם זה הבא בשנים ויודע הכוונות וכו' או את הצעיר אבל פשוט הוא ביותר, וענה הצ"צ שיקחו את הצעיר, כי העיקר הוא הבפו"מ, והשי"ת ישלח דברו וירפאהו ע"י איש פלוני רפו"ש. . .

(ממכתב ה' אייר, תשי"ג)

במענה על המכתב פ"נ, שיקרא בעת הרצון על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע.

בהנוגע לשאלתו: הסרת הקאַטאַראַק, הרי כיון שרופא מומחה אמר שנמצא עוד מעט ראי' בעין ואין למהר בנתוח, שב ואל תעשה עדיף. אלא שמזמן לזמן מהנכון לבקר אצלו או לשאלו מראש מתי לבוא אליו עוד הפעם, בכדי שהוא יבחון את העין. ורופא כל בשר ומפליא לעשות ינחה אותם באופן היותר טוב בטוב הנראה והנגלה.

ואחכה לבשו"ט לתוכן הפ"נ, ובפרט שהרי נמצאים אנו בחודש כסלו, חודש הנסים והגאולה ונצחון עניני חב"ד, ואשר כל אנ"ש החסידים והתמימים שי' הם חלקי ועיקרי.

(ממכתב ז' כסלו, תשי"ז)

קבלתי הפ"נ — בלי הוראת זמן כתיבתו — שכותב שאצלו נחלשה הראי' מכמו שהיתה, והרופא מומחה, לא נתן לו לע"ע מאומה לזה.

נכון הוא שהי' שיכנוס לרופא אחר מומחה, שע"פ התורה צריכים להתנהג גם בדרך הטבע, וחוץ מזה הצעתי שישתתף בשיעורי תורה הנלמדים ברבים, וגם יראה