314

מאשר הנני קבלת מכתבו מג' מטו"מ, בו כותב ע"ד מצב בריאותו ושואל חוו"ד באשר יש רופא אומר שכדאי לעשות נתוח:

הנה בכלל בעניני אולסער, מרפאים לרוב ע"י שמירת דיעטע ומנוחת הנפש והגוף, אשר מובן שזה דרך נכון מאשר ע"י נתוח וכו' אבל כיון שכותב במכתבו שזה איזה פעמים שזב דם ל"ע וכו' ובמילא נראה שזה כבר דבר ישן אצלו וקשה עליו השמירה הנחוצה בעניני אכו"ש וכו' לכן יתייעץ לדעתי עם שני רופאים מומחים במקצוע זה ביחוד וכהוראתם יעשה, ולנסוע לראַטשעסטער לתכלית זה, הנה איני יודע הנחיצות, כיון שבשיקאַגאָ נמצאים מומחים בזה ולמה לו טלטול הדרך הוצאות נוספות וכו', והשי"ת יתן להרופאים שישאל אותם את הדיעה הנכונה שע"י יבוא מן הכח אל הפועל פס"ד התורה שנתנה רשות (שפירושו ג"כ כח) לרופא לרפאות, עיין בתקוני זהר תקון י"ט דף מ' ע"ב בדיוק הלשון מהכח אל הפועל, והשי"ת יזכהו לבשר בשו"ט מהטבת מצב בריאותו ואשר מוסיף כח ועוז להשפיע על קהלתו וסביבתו לקרב את לבם לאבינו שבשמים ע"י ההתחזקות בשלשת הקוים דתורה עבודה וגמילות חסדים מוארים במאור שבתורה זוהי תורת החסידות.

מוסג"פ הקונטרס והרשימה שהו"ל בקשר עם ימי הגאולה והסגולה י"ב וי"ג תמוז שעברו, ואשר באמת כל השנה זמנם הם ומהראוי שישתמש בשהותו בביה"ח לזכות בהם גם את שכניו הנמצאים שם, ואין אתנו יודע עד מה, ואולי זהו תכלית הכוונה ועיקרה מה שהביאוהו לביה"ח וכשיגמור שליחותו זאת בטוב הרי בדרך ממילא הטפל נמשך אחר העיקר וכו'.

בברכה לרפואה קרובה.

(ממכתב כ"ד תמוז, תשי"ב)

לאחרי הפסק ארוך נתקבל מכתבו מיום השלישי שהוכפל בו כי טוב, בו כותב אודות מצב בריאותו ודעת הרופאים שונים בזה.

ובכללות אינו מובן, שהרי מפורסם במדינה, שבעניני אולקוס מועילה דיעטא, באם שומרים אותה בדיוק, והתועלת לא רק שמשקיטה את הכאבים אלא גם בריפוי האולקוס, והכדורים (פּילן) שמוסיפים בזה הם למהר הריפוי ולחזק הבריאות ולמלאות את החסר בויטאַמין וכיו"ב מפני הדיעטאַ.

וכיון שממכתבו אין משמע כל זה, אולי כדאי שיברר וידבר עוד הפעם עם הרופא המטפל בו.

והרי על האדם לעשות בדרך הטבע והשי"ת הרופא כל בשר ומפליא לעשות ישלח דברו וירפאהו על ידי איש פלוני וטפול פלוני. . .

(ממכתב ט"ו טבת, תשכ"ב)