312

במענה למכתבו מיום הבהיר ח"י אלול, יום שנתלו בו שני המאורות הגדולים, יום הולדת מורנו הבעל שם טוב ויום הולדת כ"ק רבנו הזקן.

בו כותב ע"פ בקשת הורים בהנוגע לבנם שי' אשר פסק לדבר ולאחרי כמה טפולים שלא הועילו עשו טפול בעצמות העורף ונראית הטבה, ושואלים באם להמשיך בזה וכו'.

והנה כפי הנראה מהמלות ספורות שכותב, אודות הטפול הרי זוהי שיטה שכמה רופאים התחילו להשתמש בה לאחרונה, וקורין לה קיראַפּראַקטיקע, ז. א. שאין בזה כל ענין סגולי וכו' גם לדעתם, וכן לדעת החולקים עליהם, והחילוקי דיעות הוא רק במדת התועלת שבדבר ותו לא, שבזה לכאורה מענה על השאלה האם מותר ללכת לאותו שטפל בזה.

בכ"ז הרי אין מעניני לפסוק דינים ובפרט בהעדר כמה פרטים, ולכן יפנו לרב מורה הוראה בסביבתם לאחר שידועים יהיו לו הפרטים בהנוגע להטפול.

בעצם הדבר באם מותר, אם כדאי ללכת עוד פעם, הרי כיון שרואים הטבה, כדאי להמשיך בזה.

ולכשיודיעו השם של הבן בצירוף שם האם שלו, יזכירוהו על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע להמצטרך לו ויהי רצון שכשם שהביא הבקשה כן יבשר טוב בזה.

ובטח ימצא אותיות מתאימות ומסבירות להורי הנער, אשר עליהם להוסיף בעניני תורה ומצות, והרי ככל שיהי' גם המצב טוב בזה, הרי תמיד יש מקום להוסיף עוד, מאחר שקשורים בהקב"ה שהוא אין סופי, ושעי"ז מתוסף בברכות השי"ת בהמצטרך לאדם ולביתו.

בברכה לבשו"ט ולכוח"ט.

(ממכתב כ"ח אלול, תשי"ט)

... במ"ש אודות הנסיעה לטבריא והצדדים החיובים והשלילים שבזה.

לאחרי בקשת סליחתה, הוא בדוגמת סוחר המחשב חשבונות באם יפתח בית מסחר, הרי עליו להשקיע בשכירת המעון וקניית הסחורה מאה זוז ובאם לא יפתח הרי אין מקום להרויח מאה פעמים מאה זוז, שהרי בעולמנו אין ענין שאין צריך להשקיע בו אם כחות נפשים או כחות גופנים או ממון, וזוהי היכולת להרויח כ"פ ככה, וחשבון כזה הוא גם בהנוגע להנסיעה, ז. א. להאי נעימות הכרוכה בנסיעה לחמי טבריא בערך להרויח כ"פ ככה ולארך ימים ושנים טובות שיבוא ע"י נסיעה זו, והלואי היתה נוסעת שנה שעברה, אבל אין צועקין על העבר, ומזכיר הנני את זה רק