308

האפשרים מקודם לזה והרי ידוע שכמה מהכדורים (פּילן) ובכלל אופני הטפול החדישים שמשתמשים בהם עתה, ישנם כאלה שפעולתם ניכר לאחרי שנה ושנתיים וכדאי הי' אשר הרופא המטפל יכתוב בפרטיות כדרך הרופאים שכותבים אחד לחבירו, בהנוגע. . תחי' הטפול שעשו עד עתה וכו', ויַראו כתב זה להמומחה במקצוע אשר בכאן.

ויהי רצון שכיון שנכנסנו לחדש תמוז הוא חדש הגאולה של רבנו נשיאנו ראש ישראל, וגופא בתר רישא אזיל, הנה הגוף בכל הקומה שלו ועד העקבתא ימשיך מן הראש ככל הדרוש ויגאל כאו"א מכל הענינים המבלבלים ויוכלו לעבוד השי"ת בשמחה שלימה ובטוב לבב.

בברכה לבשו"ט בכל האמור.

(ממכתב ד' תמוז, תשי"ח)

הנני מאשר בזה קבלת מכתבו מכ"ג בתמוז, ומודה לכ' בעד טרחתו לתאר מצב החולה. . .

לפי דעת המומחים הכי גדולים במקצוע זה אשר כאן, ועל יסוד כמה וכמה מקרים שטיפלו בהם, הנה אם המחלה היא ממושכה כמה שנים וכל הטיפולים כבר עשו ולא הועילו, אז דעתם נוטה לניתוח.

ומובן שעל כבודו להחליט אם המקרה בנידון דידן הוא מסוג הנ"ל, כיון שהחולה נמצאת בטיפול המוסד שבהנהלתו.

בכבוד ובברכה.

מתאים לציווי חכמינו ז"ל והייתם נקיים מה' ומישראל הנני עונה גם על ענין השני אשר במכתבו וסגנונו המכוון אלי, שמתפלא איך זה אני רוצה להשפיע מעבר לאוקינוס וכו', ומסיים אשר "ישראל אמנם ארץ חדשה, אבל כו'".

והנה פשיטא שאין רצוני לפגוע בכבוד ארץ ישראל או בכבוד אישי של מישהו, ובפרט באלה שאינם מוכרים לי. אבל בהנוגע לטיפול לובוטומי שנתחדש בשנים האחרונות, הרי ככל ענין מדעי, ובפרט ככל ענין של טיפול רפואי, אי אפשר שמשנה לשנה לא יהיו שנויים ביחס הרופאים לטיפול זה וגם באופן ביצועו וככל שיגדל מספר המקרים הנבחנים יהיו שנויים אלו מבוססים יותר, ועל פי ההשערה, קיימים לזמן ארוך יותר. ובודאי לכ' ידוע כל זה — הרבה יותר מאשר לי.

על פי האמור, מובן שבכל טיפול שאי אפשר לתקנו אח"כ, וכמו ניתוח, הרי, כלשונו גם במכתבו, יש להשתמש בו רק אחרי כל נסיון אחר, זאת אומרת רק במקרה שמוכרחים לעשותו ואי אפשר לחכות אפילו באופן דשב ואל תעשה. ולכן ראינו