297

... במ"ש אודות מר. . שי', שכיון שפעם כבר היתה אצל הפּראָפ. . . ואינה שבעה רצון מפעולתו אז, הנה ברצונם לחכות עוד הפעם על חוות דעתי, אם הוא כמו שכתבתי מכבר שיבקרו אצלו או שחוזר הנני מזה,

הנה בודאי למותר להודיע את מר. . וזוגתו — שיחיו — שאינני פּראָפ. בחכמת הרפואה, ולא אפילו רופא או פלדשר בזה. ועוד זאת — שכשואלים אצלי חוו"ד וכותב אני מה שנראה לי, הרי אין השואל מוכרח לקיים מה שאמרתי לו, כי הבחירה חפשית אצלו, וכרצונו הטוב יעשה. ובמילא — אין כאן מקום לקפידא וכו' מצדי. ואין להם לעשות איזה פעולה, כדי שלא לפגוע עי"ז בכבודי כביכול, כי אין מקום להנ"ל כלל. ואחכ"ז הנה מה שפעולת פּראָפ... אז לא השביעה רצונם, הרי עברו כמה שנים מאז. ומה שידוע לי מכמה שפנו לעזרת. . שהצליחו. ואיני מוצא טעם מפני מה בנידון זה יהי' אחרת. ובכ"א איך שיעשה מר. . וזוגתו שיחיו, הרי יצליחם השי"ת שיהי' לטוב לפניהם בגשמיות וברוחניות גם יחד. . .

(ממכתב כ"ט סיון, תשי"ג)

... דיוק בהנחת תפילין דהזקוקים לברכה, ההורים שלהם וכו' —

ובזה שייכות מובנת גם בפשטות (וע"פ ההנהגה המובנת ג"כ בפשטות — מדה כנגד מדה) "סקיצאפערניא" (מה שלא תהי' סיבתה) ענינה — אי התאמה בין המציאות (דהסביבה) כמו שהיא — לכמו שהחולה "רואה" ותופס אותה בשכלו, ובמילא 1) מדות מתאימות לראש שכל זה פחד, יראה שרוצים להזיקו וכו'. 2) מזמן לזמן שינויים ועד להיפך: מפחד בלתי מבוסס במציאות — לרוממות הרוח בלתי מבוססת וכו' פיצול הנפש וההשקפה וכו'.

תפילין — חלק מהמצוה וסגולתה: לשעבד הלב (המדות) והמוח (שכל) לאלקים אמת — עליו נאמר אני הוי' לא שניתי — ובמילא: התאמה בין השכל הרגש והמציאות וכו'.

(ממענה כ"ק אדמו"ר שליט"א)

... ז) לכתבו אודות הנשימה שלו, קרוב לודאי, שזהו ענין הקשור בעצבים — ניערווין — וכשיקרא ק"ש שעל המטה ביחד עם כוונה כללית, שהפני' הוא למי שעומד עליו כהאמור בסדר הק"ש, ה' צלך על יד ימינך, הרי פשוט שכל ענינים בלתי רצוים אין להם מקום כלל וכלל, וגם בהנוגע לבריאות ככה, שהרי כדונג נמסו וכו'.

ח) מובן שאין זה שולל דרך הטבע, ז. א. הנהגה מתאימה להוראת הרופא שהרי