296

במענה על מכתבו המודיע ממצב בריאותו, אשר מרגיש תשישות הכחות והרופא רוצה לעשות בדיקות וכו' ושואל דעתי —

קאָן ער אים נאָכגעבן ולעשות הבדיקות. ובנוגע לתשישות הכחות — יהי זהיר בפת של שחרית, ומזמן לזמן ילמוד איזה לימוד, אם בנגלה אם בדא"ח, וואָס ער זאָל פון דעם הנאה האָבן גאָר בפשטות. ורפאות תהי לשרך ושיקוי לעצמותיך.

בהיותי על הציון של כ"ק מו"ח אדמו"ר אזכירו ואת זוגתו תי' לבריאות הנכונה.

ותקותי שיבשרני בשורות טובות בזה.

ולפלא שאינו מזכיר דבר ע"ד בריאותו ברוחניות.

ואולי שמע הסיפור של א' מבני אמריקה שבא לשאול עצת כ"ק מו"ח אדמו"ר במסחר עצים שלו. ואחרי המענה בזה והמשיך כ"ק מו"ח אדמו"ר להורותו בעניני תומ"צ — אמר שהרי לא אודות זה שאל. וא"ל כ"ק מו"ח אדמו"ר: כלפי לייא. מסחר שאתה המומחה ואין זה שייך אלי — תשאל בעצתי. ובתומ"צ שזהו מעניני העקרים ומעסק אבותי ואבות אבותי — בזה אין אתה שואל.

כמובן אין הנדון דומה כלל — אבל, בכל אופן, יש לי שייכות יותר ללימוד גפ"ת ודא"ח מאשר לחכמת הרפואה. וא"כ כלפי לייא?

בברכת רפואה קרובה ובריאות הנכונה לו ולזוגתו יחיו.

(ממכתב כ"ט שבט, תשי"א)

בשעתו נמסרה לי הידיעה אשר מצב בריאותו אינו בשלימות כ"כ ונכנס לבית רפואה בשעה טובה ומוצלחת.

הנה בודאי ימלא כהוראות הרופאים מומחים, וידוע פסק ופירוש רבותינו ז"ל אשר התורה נתנה רשות לרופא לרפאות, ופירושו של רשות זה היינו רשות וגם כח, כי כאשר בורא עולם נותן רשות למי שהוא למלא תפקיד טוב, הרי בהיותו עצם הטוב, בודאי רוצה שיתמלא התפקיד ונותן לו ג"כ היכולת והכח על זה.

בודאי למותר לעוררו לקרב לב אלו הנמצאים עמו בבית הרפואה לאבינו שבשמים בדרכי אהבת ישראל, כפי שהורונו נשיאינו הק' זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, וכשמוסיפים בבריאות איש הישראלי ברוחניות מוסיף הקב"ה מדה כנגד מדה אבל כמה פעמים ככה בבריאות המשתדל בזה, בבריאותו בגשמיות וברוחניות.

בברכה לבריאות הנכונה ולאריכת ימים ושנים טובות בפעולות טובות בתורה ובצדקה

(ממכתב י"ג מנ"א, תשי"ד)