287

אחת עם זה על האדם לזכור ולדעת ברור, שהשי"ת הוא הרופא כל בשר ומפליא לעשות, ובמילא עליו לעבדו ית' בשמחה ובטוב לבב, ובטוח השי"ת למלאות הבטחתו בהמצטרך להעובד, וכמבואר הענין בכ"מ בדא"ח, ואין להתעמק כלל וכלל במצב הבריאות, און צוהערען זיך ווי מען פילט זיך, כי זהו מעניניו של הרופא ולא מענינו של האדם, והאריכות בדבר הפשוט אך למותר, וזכות התעסקותו בקירוב לבן של בני ישראל לאבינו שבשמים תעמוד לו לבשר טוב בכל הנ"ל.

בברכת הצלחה בעבודתו בקדש המחכה לבשו"ט.

(ממכתב ד' טבת, תשט"ו)

... מסיבה נתעכב שילוח המכתבים, ובינתיים הגיעו מכתביו מט"ו, כ"ב, כ"ו טבת וכן המברק. . ואיני מבין מהי עוה"פ הבהלה ע"ד בריאותו. וכבר אמרתי וגם כתבתי לו כ"פ דעתי ברורה בזה, וגם הדגשתי — שלדעתי יסיח דעתו לגמרי ממח' ע"ד בריאותו, כי בריא הוא בעהשי"ת. אבל ימלא כל הוראות הרופאים בהנוגע למעשה, ושרואה אני שאפילו בהיותו כאן עשה להיפך בשני הענינים: התעמק במ"ש שאין לה כל יסוד (מבלי טעם ע"ז), ובשו"א לא רצה לשמור סדרי אכו"ש וכו' (ג"כ מבלי שום טעם שכלי בזה). וכנראה גם עתה מחזיק בהנהגתו זו. ומה תועיל כתיבתי עוה"פ אַז ער וויל טאָן דוקא פאַרקערט?. והדבר תלוי רק ברצונו הטוב. . .

(ממכתב י"ג טבת, תשט"ז)

... בהנוגע לבריאותו הוא, כבר אמרתי מאז לכמה מאנ"ש בכגון דא, אשר במעשה צריך למלאות הוראות הרופא ובמילא צריך להתבקר על ידו שאז יורהו, אבל כח העיון ואפילו המח' אצ"ל כלל ע"ד בריאותו. ובפרט בהנוגע אליו — שאין מה איבערטראַכטען. וכנראה ממכתבו עושה ההיפך מזה: מתעמק ומשקיע מח' "מהו מצב הבריאות היום? אתמול? מחר ומחרתיים?", ובהשערות משונות דוקא, ואינו מבקר אצל רופא, ובמילא א"א לו למלא הוראותיו. — וכיון שכבר נהג באופן שלו כמה וכמה חדשים, אפשר ינסה מכאן ולהבא לנהוג כהצעתי הנ"ל, ובשני הפרטים גם יחד?

(ממכתב י"ח תמוז, תשט"ו)