272

סוף פרק ד'), ומובן שבכגון דא צריכים להתדבר כולם יחד כמו בכל ענין הנוגע לרבים לכללות כפר חב"ד, ובכל אופן יהי רצון שיקוים בתושבי הכפר בתכ"י אופן הרפואה דהרופא כל בשר ומפליא לעשות, וכדבריו בתורתו תורת חיים, אני ה' רופאך — ולכן — כל המחלה גו' לא אשים עליך, שהוא אופן הרפואה הכי נעלה. . .

(ממכתב כ"ח תשרי, תשי"ז)

בנועם מקבל הנני ידיעות מהרה"ח. . על דבר יחסו של כבודו אליו טפולו בעניניו והעולה על כולנה שימת לבו לכל המצטרך להרב. . שי'.

וכבר ידוע מאמר רז"ל (בבא בתרא ט' ע"ב) אשר הנותן פרוטה כו' מתברך בשש, משא"כ המפייסו מתברך באחד עשר, ואם בכלל דרשו רבותינו ז"ל ורפא ירפא מכאן שנתנה תורה רשות לרופא לרפאות אלא שהי' חשש בדבר שאולי יסמכו על הרופא בעצמו וישכחו אלקה עשהו שמטעם זה גנז יחזקי' ספר רפואות לדעת כמה מפרשים, הנה כשהרופא עצמו יודע אשר הוא הוא שלוחו של הרופא חולי כל בשר ומפליא לעשות הוא ה' אלקינו, הרי ממילא אין מקום לחשש זה ורפואותיו מצליחות ביותר, והשי"ת ישלח ברכה והצלחה במעשי כבודו להיות השליח הנכון להביא רפואה למכאובי האנשים אשר ההשגחה העליונה מביאם לידו, ושכר מצוה מצוה אשר גם בעניניו הפרטים תומשך ברכה והצלחה להמצטרך לו לזוגתו ולילידיהם שיחיו בגשמיות וברוחניות. . .

(ממכתב י"א ניסן, תשי"ג)

לאחרי שתיקתו נעם לי לקבל מכתבו מחמישי באייר ות"ח על הבשו"ט מבריאותו, ובטח מקיים ציווי תוה"ק המודיעה שהיא הנותנת רשות לרופא לרפאות, שבזה רשות פירושו ג"כ כח ואין הרופא אלא צנור על ידו מקבלים כח ותוספת כח להיות הגוף בריא ושלם שמדרכי השם הוא וכמבואר ברמב"ם הלכות דיעות ריש פרק ד' ובכ"מ וגם בתורת החסידות בכמה מאמרים. . .

וכיון שנמצאים אנו בימים שבין פסח זמן חירותנו ולחג השבועות זמן מתן תורתנו חרות על הלוחות א"ת חרות אלא חירות, הנה יהי רצון שתתוסף בכ"א בתכ"י חירות מכל ענינים המבלבלים לעבודת השם שבזה גם עניני בריאות הגוף וכמבואר גם בדרז"ל, שכל ישראל היו בריאים ושלמים לקבלת התורה גם בגופם ובגשמיות,