238

התיבה במילואה (להש"ך — יו"ד סי' קעט סקי"א — לכתחילה, ולכמה אחרונים גם בדיעבד).

(ממכתב ט' כסלו, תשכ"ד)

... בכבוד ובברכה — שע"פ סיום מס' שבת^* — יתעסקו מתוך (שבת) מנוחה ומתוך הרחבה וגדלות (כהנהגת בי ריש גלותא) במצות ובהכנות להן, כדי לטהר אשה — זו כנסת ישראל — לבעלה — זה הקב"ה ע"י שיהיו כל עשיותיהם במדידה דמצוה (בעניני מצוה) ואפילו בהתעסקותם בעלמא — יעשו מזה דיני תורה (שבעל פה) וכביאור חז"ל (בתושבע"פ) בהנהגת בכל דרכיך דעהו, ובברכת כוח"ט.

(ממכתב ימי הסליחות, תשכ"ד)

במענה על מכתבו. . הנה מצורף בזה הערותי, ומובן שאין זה בתור הסכמה שאין מדרכי בזה, ומובן ג"כ שאם לא יושמטו מהדפוס מה שלפי דעתי יכול להביא למכשול הרי אין רשות גם להזכיר שראיתי את הכתב יד בכדי שלא יתפרש הדבר שגם לי חלק בהמכשול. . .

הערות:

ובהקדמה, א) בספרים הנכתבים בשפה המדוברת, היינו שהם נועדים גם בשביל האיש הפשוט, יש להשמיט כל הענינים שלפי הבנת איש הפשוט יעוררו אצלו רגש של זלזול בענינים דתורה ומצות.

ב) יש להשמיט כל הענינים הדורשים ביאור רחב או עמוק, שבמילא אי אפשר להביאם בספר זה.

ג) יש להשמיט כל ענינים שאצל הקוראים הפשוטים מתפרש זה אשר ישנן שתי תורות או כמה תורות אצל בני ישראל, היינו כל עניני מחלוקת וכו'.

ד) יש לברר התבן מן הבר, היינו שלא לערב ענינים חילוניים לגמרי, כיון שהקורא משוה להם את שאר הענינים שבספר.

ה) יש להשמיט כל הענינים התלוים במפלגה. היינו שמפלגות השונות בישראל דנים ומחולקים בהם. ובהתאם לכל הנ"ל הנני בא על סדר העמודים. . .