233

מדייק במכ' שההלוי' היתה בונקובר בכ"ח סיון, שלפי זמן אה"ק ת"ו הוא אור לכ"ט. — וכנראה כוונתו שנפ"מ לענין אמירת קדיש (סיום י"א חדש), כי ליאצ"ט חושבין לדידן מיום המיתה (ולא הקבורה) ואפילו בשנה הראשונה (היום יום י"ג שבט).

ולדידי כיון דאמירת קדיש הוא לזכות הנפטר ושייך לדינו — בכ"מ אזלינן בתר הזמן דמקום הפטירה ולא שבמקום האבלים.

באם נפ"מ לענין יארצ"ט (כגון שהיתה הפטירה בזמן כהנ"ל) שקו"ט בזה באחרוני אחרונים בכל בו (להרב גרינואַלד) ועוד. להראשון — דזמן האבלים ומסתייע מס' דודאי השדה, וי"א ע"פ שו"ת כתב סופר חיו"ד סקפ"ח כמקום הפטירה. ואכ"מ. ומסיימים בטוב.

(ממכתב מנ"א, תשט"ז ?)