231
הזקן ריש פרק י"ב, הנה עפי"ז יש ללמוד לכל אות פרק בפני עצמו, אלא שלדעתי אין להקפיד דוקא פרקים שונים ויכול לחזור על אותו פרק כמה פעמים.
ז) בשאלתו מה עדיף יותר, אותיות השם או לימוד לפי הסדר. הרי הנ"ל הם ענינים נפרדים, כי אות השם הוא כנ"ל שייך לקישור הנשמה והגוף, וע"פ המבואר במ"א להמשכת הנשמה ממקורה, משא"כ לימוד לפי הסדר ה"ז מצוה שמקיימים אותה בשלימות ע"י השלמת מסכת או סדר וכו'.
ויש להעיר משער היחוד והאמונה שם ע"ד כח עליון וחיות כללית כו' ובפרט שהסדר שבתושבע"פ תורה היא, וכמובן מדברי רז"ל בכ"מ תנא ממס' פלונית קאתי.
ח) במ"ש אודות הקריאה בתורה ועלי' למפטיר — שתי הוראות שמעתי מכ"ק מו"ח אדמו"ר2 אודות זה בהיותי באבלות אחרי אאמו"ר זללה"ה, אלא שמפני טעם פרטי קראתי בתורה רק במנחת שבת וביום ב' וה'.
ט) במ"ש אודות סדר לימוד. — לדעתי שני לימודים שייכים ביחוד בכגון דא, והוא לימוד המשניות אותיות נשמה, ולימוד פנימיות התורה אילנא דחיי, אשר ע"י לימוד זה יעביר רוח הטומאה מן הארץ ומחה ה' דמעה מעל כל פנים כו' כמבואר בדברי משה רבנו רע"מ, זח"ג קנ"ב ב', והרי פנימיות התורה היא אילנא דחיי כמבואר בזהר הק' וכדבר הכתוב שלאחר חטא עה"ד שנגזרה מיתה בעולם, הנה כאשר ישלח ידו ולקח גם מעץ החיים וחי לעולם, אלא שמעלת תורתנו תורת חיים היא שנעשה הענין מתאים לרצון העליון שאז מהפכים גם את עה"ד לעץ החיים, אתהפכא חשוכא לנהורא ומרירו למיתקא.
י) אף שאין מזכיר עד"ז, בודאי מפריש לצדקה לפני תפלת הבקר וגם לפני תפלת המנחה כמובן בימות החול, והרי גם זה שייך במיוחד להנ"ל ע"פ מ"ש צדקה תציל וגו' שהפירוש הפנימי גם לאחרי הפטירה ה"ז הצלה, וכמובן גם ממנהג ישראל שתורה היא, שבהזכרת נשמות מזכירין ענין הצדקה, וידוע דרז"ל מרדכי3 ע"פ ספרי סוף פ' שופטים.
בברכה לבשו"ט בכל האמור, ובודאי למותר לעורר על פס"ד תורתנו תורת חיים, כל המיקל באבל הלכה כמותו ועיין ג"כ באו"ח סוף הלכות לולב.
(ממכתב כ"ו תמוז, תשי"ח)
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.