225

אמרו רז"ל לא יגעת ומצאת אל תאמין יגעת ולא מצאת אל תאמין. ופשוט שאין הכוונה בהנ"ל ליטול משעות הקבועות ללימוד הנגלה, אלא להוסיף עליהם.

ומה שהעיר באגה"ק סי' א' במ"ש שם המעמיד ומקיים את הראש הוא השכל כו' להוליד מתבונה זו דו"ר כו' בחינת הזרועות והגוף שבנפש, ולמה השמיט ראש. — הנה פשוט הוא, כי זהו סיום הביאור על ההולדה מתבונה זו דו"ר כו' — היינו המדות, שנחלקות לשלש, חסד דרועא ימינא גבורה כו' תפארת גופא. ומ"ש אח"כ ולקיים הראש והזרועות, מפני שמתחיל לבאר פעולת המתנים — שהם מעמידים לא רק המדות אלא גם את השכל. ומה שלא פרט גם בכאן הגוף — הוא דאטו כרוכלא ליזל ולחשוב, והרי כבר נתפרטו כל שלשת הקוים לפני זה, ששם נכנס בפרטיות המדריגות של המדות, וכמו שמבאר צעק לבם רשפי אש פחד ה' וליבוש כו'.

ובמה שהעיר במ"ש להלן במוסגר ועל העמדת וקיום בחינת הראש אמר טעמה כי טוב סחרה, ורוצה לאמר שהכוונה בזה לתיבת סחרה ומדבר במקיפים. הנה לדעתי אינו כן, כי אין נזכר כלל לעיל אודות מקיפים. והדיוק הוא כפשוטו בתיבת טעמה — טעם ושכל. ובא בהמשך לפסוק הקודם — חגרה בעוז מתני' ותאמץ זרועותי' שזה המתנים והגוף וכו'. ובהמשך לזה — טעמה, עניני טו"ד.

בברכה.

(ממכתב כ"ד אייר, תשט"ו)