210

חוקת הפסח ובזה נאמר⁴⁶ זאת חוקת התורה ואי אתה יודע איזו חוקה גדולה מזו. . מי גדולה הפרה שאוכלי פסח צריכין לה":

השקו"ט "איזו חוקה גדולה" — פסח או פרה — היא בהתאם לב' הדיעות בגמ'⁴⁷, אם צדיקים גמורים גדולים מבעלי תשובה, או שמקום שבעלי תשובה עומדין אין צדיקים גמורים עומדין שם. ומסיק המדרש שפרה גדולה לפי ש"אוכלי פסח צריכין לה", והיינו דתשובה גדולה⁴⁸, כי גם צדיקים (אוכלי פסח) צריכים לעשות תשובה⁴⁹ (פרה).

ה. ועפ"ז יש לבאר פלוגתת רבי לוי ור"ח בר חנינה הנ"ל (בטעם הדין דאין מפסיקין בין פרה להחודש) בפנימיות הענינים:

בענין זה, שגם צדיקים צריכים לעשות תשובה, מצינו שני זמנים: א) תשובת הצדיקים בעבודתם עתה (בזמן הזה). ב) משיח אתא לאתבא צדיקייא בתיובתא⁵⁰, שעילוי זה, מה שצדיקים "יזכו למעלת התשובה"⁵¹ — "יהי' אחר ביאת המשיח דוקא"⁵¹.

ויש לומר, שהם שני אופנים בתשובת הצדיקים:

תשובת הצדיקים בזמן הזה היא תשובה "על הריחוק"⁵², דאע"פ שמדובר בצדיקים שאין בהם חטא ועון (ועד שאין בהם רע כלל), מ"מ, כיון שהם נשמות בגופים, ה"ה "רחוקים" מהשם בערך לקרבת נשמותיהם קודם ירידתן למטה, וכמ"ש בספר התניא⁵³ דגם "צדיק גמור עובד ה' ביראה ואהבה רבה בתענוגים לא יגיע למעלת דביקותו בה'. . בטרם ירידתו לעוה"ז החומרי לא מינה ולא מקצתה ואין ערך ודמיון ביניהם כלל. . שהגוף אינו יכול לסבול כו'".

ויתירה מזו כתב בספר התניא⁵⁴, דגם "נשמת. . צדיק גמור עובד ה' ביראה ואהבה בתענוגים אעפ"כ אינה בטילה במציאות לגמרי. . רק הוא דבר בפני עצמו ירא ה' ואוהבו" (וכלשונו במ"א⁵⁵ "יש מי שאוהב").

וזהו ענין תשובת הצדיק, שריחוקו מה' הוא דבר המעיק ומיצר לו מאד⁵⁶. דאע"פ שהיותו במצב זה הרי זה שלא באשמתו כלל, שהלא כך נברא [ויש לומר, דזה גופא שנברא באופן ד"יש מי שאוהב" הוא לטובתו, כי דוקא עי"ז ישנה בעבודתו המעלה דבחירה חפשית⁵⁷, שבהיותו מציאות, "דבר בפני עצמו", הוא בוחר בהשם ותורתו כו'], מ"מ, מצד גודל צמאונו להיות דבוק בהשם בתכלית, ה"ה רוצה שנפשו תשוב למעמדה ומצבה הקודם, "והרוח תשוב אל האלקים אשר נתנה"⁵⁸, כדי "