206

פ' החודש

א. גרסינן בירושלמי¹: "רבי בא בשם רבי חיי' בר אשי אין מפסיקין בין פורים לפרה, רבי לוי בשם ר"ח בר חנינה² אין מפסיקין בין פרה להחודש. אמר רבי לוי סימניהון דאילין פרשתא, בין הכוסות הללו [בארבע כוסות דליל פסח תנן³ בין הכוסות הללו פי' בין כוס ראשונה לשני' ובין שני' לשלישית. קרבן העדה] אם רצה לשתות ישתה, בין השלישי לרביעי לא ישתה".

והיינו, שרבי לוי מכריע כדעת ר"ח בר חנינה⁴ ד"אין מפסיקין בין פרה להחודש", ולראי' וחיזוק נתן סימן מדין הפסק בד' כוסות דליל פסח, שבין כוס שלישי לרביעי "לא ישתה".

ויש לעיין בהאי סימנא דר' לוי, דאע"פ שמצינו כעין זה בכ"מ בתורה (שנתנו חז"ל סימנים על ענינים מסויימים, לתועלת זכרון הדברים⁵ וכיו"ב) — הרי [מלבד זאת, שגם במקומות ההם יש מקום לומר (כיון שכל עניני התורה הם בדיוק) שיש איזוהי שייכות בתוכן בין הסימן להדבר שעליו ניתן הסימן, הרי] בנדו"ד, שר' לוי נקט סימן זה לסיוע בהכרעת ההלכה (כדעת ר"ח ב"ר חנינה), בודאי מסתבר לומר שיש בסימן זה קשר לנידון ההלכה.

גם צ"ע: בירושלמי שם ממשיך (אחר סימנו של רבי לוי): "רבי לוי בשם רבי חמא בר חנינה בדין הוא שתקדים החודש לפרה שבאחד בניסן הוקם המשכן ובשני נשרפה הפרה ולמה פרה קודמת שהיא טהרתן של כל ישראל"⁶, ופי' בקרבן העדה שם (ומקורו בר"ן⁷), שזהו טעמו של ר"ח בר חנינה שאין מפסיקין בין פרה להחודש, כי "אין ראוי להפסיק בין פרה להחודש כדי שלא תקדים כל כך מאחר שהיתה ראוי' להיות מאוחרת".

אך לפ"ז אינו מובן למה הפסיק הש"ס בין שני מאמרי רבי לוי בשם ר"ח בר חנינה — היינו בין עצם הדין לטעמו של הדין — במאמר רבי לוי (משמי' דנפשי'⁸) ע"ד הסימן ד"בין השלישי לרביעי לא ישתה"⁹?

ב. ויש לבאר זה בהקדים הטעם לתקנת קריאת פרשת פרה ופ' החודש, דקריאת פ' פרה היא "להזהיר את ישראל לטהר שיעשו פסחיהן בטהרה"¹⁰, ופ' החודש לפי "ששם פרשת הפסח"¹¹ [דכשם