ספרי כ"ק אדמו"רלקוטי שיחותכרך לופוריםשיחה א164

164

ושאלה זו מתורצת בדיוק לשון הכתוב "כי כן יסד המלך גו' לעשות כרצון איש ואיש" — ששאני סעודה זו, שכל יסודה ועיקרה מתחילתה תיקן שיהי' כרצון העם דוקא. כלומר: יש סעודות שענינן הוא להרבות בכבוד עושה הסעודה, וע"ד המשתה הראשון שעשה אחשורוש "לכל שריו ועבדיו גו' בהראותו את עושר כבוד מלכותו ואת יקר תפארת גדולתו"²³ — ובסעודה כזו כבוד המלכות מחייב לנהוג כ"דת", "לשתות כלי גדול" דוקא; אבל הסעודה שעשה אחשורוש אח"כ "לכל העם הנמצאים בשושן הבירה" היתה למטרה אחרת — לא להראות גדלות המלך ולהרבות בכבודו, אלא שתהי' "כרצון איש ואיש", כרצון העם דוקא (כלשון רש"י "לעשות. . לכל אחד ואחד²⁴ רצונו"²⁵). וכיון ש"כן יסד המלך" סעודה זו מלכתחילה, מובן שאין סעודה זו בכלל אותן הסעודות (כדיוק לשון רש"י "לפי שיש סעודות שכופין כו'", שאין זה בכל סעודה) שכופין לשתות כוס גדול דוקא, כי זהו היפך מטרת סעודה זו.

וזהו גם הטעם שהכתוב מדייק לספר ע"ד "והשתי' כדת אין אונס", שבזה מודגש עד כמה הי' סעודה זו "לעשות כרצון איש ואיש" (רצון והנאת העם דוקא), עד שמצד זה היו יכולים לבטל את "השתי' כדת" (היפך כבוד המלכות), כיון שמטרת סעודה זו הי' "לעשות כרצון איש ואיש" כנ"ל.

ו. ע"פ הנ"ל מיושבת בפשטות התמי' הנ"ל (סעיף א) בנוגע לושתי (עד שאין רש"י צריך לבארה בפירושו);

כיון שכל סעודה זו הי' לעשות כרצון כל אחד ואחד, ופשיטא ש"אין אונס" בכל הקשור לסעודה זו (כיון שכן יסד המלך וזהו כבודו) — הרי יש מקום לומר שאין ושתי חייבת לבוא "לפני המלך גו' להראות העמים והשרים את יפי'"²⁶ באונס (ומיאונה אינו מרידה במלכות, אלא אדרבה בהתאם לרצון המלך, "לעשות כרצון איש ואיש"²⁷).

הערות

23. א, גד.
24. הטעם ששינה רש"י מלשון הכתוב "איש ואיש" ל"כל אחד ואחד"[ednref_33_*] — י"ל ששולל בזה פירוש חז"ל (מגילה יב, סע"א) ד"איש ואיש" קאי על מרדכי והמן (ובפרט ע"פ פרש"י (שלח יג, ג) "כל אנשים שבמקרא ל' חשיבות"), או כפי' התרגום (וראה חדא"ג מגילה שם) שקאי על בנ"י ואוה"ע — ולכן פרש"י שהכוונה (כפשוטו) "לכל אחד ואחד".
25. ראה שפ"ח כאן, שכוונת רש"י היא שלא תאמר שצוה "שיעשה רצון כולם בעת אחד" — שזה לא יתכן, "דכי יעשה כרצון איש זה לא יוכל לעשות כרצון איש אחר כי אין רצון כולם שוים" — אלא הכוונה שיעשה "לכל אחד רצונו", היינו שמילא רצון כל אחד ואחד בכל הקשור אליו בפרט. וע"פ הנ"ל יש להוסיף, שבפירוש זה מתכוין רש"י [לא רק לתרץ השאלה איך אפשר "לעשות כרצון איש ואיש" כאשר "אין רצון כולם שוה" (ובפרט ע"פ מחז"ל (אסת"ר פ"ב, יד) עה"פ "כל איש ואיש"), אלא בעיקר] לבאר גדרה של סעודה זו, שעיקר כוונת אחשורוש בסעודה זו לא הי' להרבות בכבוד המלכות, אלא "לעשות. . לכל אחד ואחד רצונו", היינו התועלת וההנאה הפרטית של כל יחיד ויחיד בפני עצמו.
26. שם, יא.
27. כי לדעת ושתי, בקשת המלך שתבוא לפניו היתה רק אם היא רוצה בכך (באופן ד"אין אונס", בהתאם ליסודה של סעודה זו). ועפ"ז מתורץ פרש"י הנ"ל (הערה 5) שאחשורוש קצף רק על "ששלחה לו דברי גנאי", כי בנוגע לעצם מיאונה י"ל שזהו אדרבא רצון אחשורוש דאין אונס. [edn_33_*] כ"ה בדפוסי רש"י הנפוצים. ויל"ע בכת"י רש"י, שאולי הי' כתוב "לכל או"א" (בר"ת) והמעתיק פיענחו "לכל אחד ואחד" במקום "לכל איש ואיש".

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.