149

שפירוש "כתולדותם" הוא כסדר שהאמהות הולידו את השבטים (לאה שילדה בראשונה באים כל בני' זה אחר זה וכן בלהה²³ וזלפה ורחל), אלא ש"אין²⁴ סידורן בכל אבן (בפ"ע) אלא בשתי האבנים (כאחת), ראובן באבן זו (הראשונה) ושמעון אחריו באבן אחרת (השני'), ולוי תחת ראובן ויהודה תחת שמעון וכן כולם". והיינו, דמדכתיב "ששה משמותם על האבן האחת ואת שמות הששה הנותרים על האבן השנית כתולדותם" משמע, שהסדר "כתולדותם" אינו באופן סידורם זה אחר זה באבן אחת ואח"כ זא"ז באבן השנית — שהרי לא נאמר "כתולדותם" אלא אחר "אבן השנית"²⁵, והיינו בהצטרפן יחד באופן שקריאתם היא מאבן זו לאבן השנית (וכפי הציור שברמב"ם²⁶).

ונמצא, שגם הרמב"ם לפי שיטתו בסדר השמות מדגיש את ההשתוות בין ב' האבנים; ויתירה מזו, לדעת הרמב"ם ההשתוות דב' האבנים היא ביתר שאת מלדעת רש"י:

לדעת רש"י בכל אבן בפ"ע מתקיים ה"כתולדותם", "כסדר שנולדו", ורק ש"כתולדותם" שבכל הי"ב שבטים הוא מבין ב' האבנים, דהששה באבן השנית באים לאחרי הששה שעל האבן האחת; ואילו לדעת הרמב"ם הוי ב' האבנים כאילו מונחות זו בצד זו והן כאבן אחת ושמותיהן נקראים ביחד, ואין התחלה ל"קיום" "כתולדותם" על אבן אחת אלא רק בצירוף האבן השני', דלאחרי ראובן באבן האחת בא שמעון באבן השני' וכן הלאה.

ולכאורה י"ל ע"פ המבואר במ"א²⁷ שלדעת הרמב"ם הוי החושן והאפוד ביחד לבוש אחד (אף שבמנין הבגדים דבגדי כהונה הם ב' בגדים) [ועפ"ז מובן מה שבלבישת האפוד והחושן משמע מדברי הרמב"ם²⁸ דהחגירה בחשב האפוד נעשתה לאחרי שלבש את החושן, ולא כדעת הרמב"ן²⁹ (ועוד) שחגירת האפוד בחשב האפוד נעשתה לפני לבישת החושן³⁰].

ולכן כשם שבנוגע להחושן אף שבו היו כתובים כל הי"ב שבטים בפ"ע, כל אחד על אבן בפ"ע, והיו בו "ארבעה טורים של אבן המפורשים בתורה"³¹, לא פירט הרמב"ם בפירוש איזו מהם היו בכל טור, אלא סתם "ומפתח על האבנים שמות השבטים כתולדותם ונמצא כותב על האודם ראובן ועל ישפה בנימין"³², לפי שקיום "כתולדותם"³³ אינו בכל טור בפ"ע,