147
רך להאריך ולפרט כאן כ"ז, כנ"ל, מדוע תיסק אדעתין לפרש "כתולדותם" — כסדר הולדת האמהות ולא כסדר לידתם הם?
גם צ"ב: מדוע הוצרך רש"י להוסיף "ובנימין מלא שכן הוא כתוב במקום תולדתו", וכן ההמשך "כ"ה אותיות בכל אחת ואחת"8? הרי רש"י לא נחית (לקבוע הלכה למעשה) אלא לפרש פשוטו של מקרא, ובפשש"מ מפורש רק שששה משמותם על האבן האחת וששה הנותרים על האבן השנית, וסדרם כתולדותם, אבל לא נאמר איך היו כתובים וכמה אותיות על כל אבן?
[ובפרט שעפ"ז הרי מוסיף רש"י עוד פירוש ב"כתולדותם", דלפי התחלת דבריו הפירוש ד"כתולדותם" הוא "כסדר שנולדו", ואילו לפי מה שמסיים "בנימין מלא שכן הוא כתוב במקום תולדתו" נמצא ש"כתולדותם" אתי להורות אופן כתיבתו (היינו כפי שנכתב במקום תולדתו)9].
ב. והביאור בכל זה:
אף שפשטות הפי' "כתולדותם" הוא "כסדר שנולדו", אבל עדיין יש בכתוב זה שני קשיים: א) תיבת "כתולדותם" לא נאמרה (כפי שהי' מתאים לכאורה) בתחילת הענין — "ופתחת עליהם שמות בני ישראל כתולדותם" וכיו"ב — אלא בסיום הענין, בהמשך ל"ואת שמות הששה הנותרים על האבן השנית", שמשמעו דקאי רק על האבן השני'10.
ב) מהו דיוק לשון הכתוב "ואת שמות הששה הנותרים"? והרי מובן מאליו שהששה השניים הם "הנותרים" לאחר ששה הראשונים?
ומפני שתי קשיות אלה11 הי' מקום לכאורה לפרש, שהכתוב בא לחלק כאן בין השמות החקוקים על האבן האחת להשמות שעל האבן השנית, שעל האבן האחת נחקקו שמות השבטים החשובים יותר, ועל האבן השנית — שמות השבטים שאינם חשובים כ"כ [כגון, שעל האבן השנית נכתבו השמות של כל בני השפחות, או אולי (גם) אלה שיעקב הוכיחן לפני פטירתו12, או כיו"ב13], ולכן14 קראם הכתוב "הנותרים"14; ויהי' גם הפרש בסדר חקיקתם על האבנים, שבאבן האחת הוא לפי דרגת חשיבותם (כמובן מברכת יע
הערות
- 8. כ"ה בסוטה שם.
- 9. אבל לפי סוגית הגמ' בסוטה שם ע"ב, משמע דקושיית ר"נ כתולדותם בעינן (כשמות אשר קרא להם אביהם — פרש"י) ותירוצו "כל התורה כולה בנימן כתיב (חסר) והכא בנימין שלם ואביו קרא לו בנימין", הוא (גם) לדעת הת"ק שמפרש בע"א שם כתולדותם כסדר לידתן — ראה כס"מ ושאר מפרשי הרמב"ם שהובאו לקמן הערה 22. ועוד.
- 10. כדברי הת"ק בסוטה שם "שני' כתולדתם ולא ראשונה כתולדתם", אלא שלדעת הת"ק הוא רק "מפני שיהודה מוקדם", ולפי פשש"מ הי' קס"ד שאינו כפי הסדר בכלל, כדלקמן בפנים.
- 11. ראה בארוכה באוה"ח עה"ת כאן בתחלתו בשאלות הנ"ל ובמה שמפרש בדעת ת"ק.
- 12. ויחי מט, ג ואילך: ראובן שמעון כו'.
- 13. דהרי אלה שהוכיחם יעקב ג' היו וביחד עם בני השפחות הוי ז'. ואולי נקראים "הנותרים" מצד הארבעה שבהם — ראה אוה"ח כאן סד"ה ורחב"ג.
- 14. ואף שלשון "הנותרים" בפשטות היא בהמשך להלשון "ששה משמותם", הרי בזה גופא צ"ע למה נאמר כן ולא "ששה שמות גו'" ואז לא הול"ל "הנותרים", כמו שהקשה באוה"ח כאן.
- 14. ראה פרש"י ויצא ל, לו.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.