ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך לו תרומה שיחה ג140

140

וקודש, והפירוש שהובא בתוס' הוא (בעיקר) מטעם זה שהוא מסך על הארון [והחילוק הוא רק מהו העיקר, זה שהוא מחיצה המפסקת או זה שמגן על הארון, שלכן לדעת רש"י שבעיקר הוא דין מחיצה נק' טרקסין ע"ש פנים וחוץ³⁹, משא"כ לפי' ר"ת וי"מ שבתוס']⁴⁰.

ה. ויש לומר שלהרמב"ם שיטה אחרת בזה. ששני הענינים הנ"ל שבפרוכת (ואמה טרקסין), הם רק בתור פרט וטפל בחלק אחר של המשכן ומקדש — מחיצה המשמשת את קודש הקדשים, או מגינה על הארון; אבל הרמב"ם ס"ל שלא הרי אמה טרקסין שבמקדש כהרי פרוכת שבמשכן, שהפרוכת כשמה כן היא, שמשמשת רק כמחיצה המבדלת, או כמסך על הארון, אבל ה"אמה טרקסין" יש בה גם מקום בפני עצמו, שהיא חפצא בפ"ע, אלא שהיתה משמשת ג"כ לשני ענינים הנ"ל (הבדלה בין הקודש וקדשי הקדשים, וכן מסך על הארון), אבל זהו רק פעולתה ואינו מעצם גדרה.

וכן משמע מזה שנקרא מקום זה בכתוב בשם בפ"ע "דביר"⁴¹, וביותר מוכח כן מדברי הזהר⁴², שמבאר הכתוב במלכים⁴³ "ויהי ככלות שלמה לבנות את בית ה' ואת בית המלך", "דאיהו בית המקדש כגון עזרות ולשכות ובית האולם והדביר", הרי שהזהר מנה ה"דביר" כא' מחלקי בית המקדש, ואיך שנפרש הטעם שהזהר מנה ד' ענינים אלה דוקא, הרי בכל אופן מוכח מזה שה"דביר" אינו רק פרט וטפל בחלק אחר של המקדש, אלא הוא ענין בפ"ע (כמו העזרות ולשכות ובית האולם).

[ובפרט ע"פ המבואר בכתבי אאמו"ר על הזהר⁴⁴, שד' הענינים שנמנו בזהר שם הם "לנגד ד' אותיות דשם הוי'", א"כ

הערות

39. וי"ל דגם בפרוכת שבמשכן, אף שהיו בו ב' הענינים כנ"ל, ס"ל לרש"י שהעיקר הוא הנאמר בפשטות הכתובים בתחלה "והבדילה הפרוכת לכם בין הקודש גו'" שהיא מחיצה המבדלת. וי"ל שלכן פרש"י תיבת פרוכת בפרשת תרומה תיכף בתחילת הענין "ועשית פרוכת גו'" (כז, לא), "פרוכת לשון מחיצה הוא ובל' חכמים פרגוד דבר המבדיל בין המלך ובין העם" — והרי מפורש בכתוב גופא "והבדילה הפרוכת לכם בין הקודש ובין קודש הקדשים", וי"ל דקמ"ל, דלא תימא שיש בה שני ענינים, להבדיל בין הקודש וכן למסך על הארון, אלא שהחפצא שלה היא מחיצה, ורק שפועלת גם להיות מסך על הארון. ולהעיר מפרש"י בהציווי (פקודי מ, ג) "ושמת שם את ארון העדות וסכות על הארון את הפרוכת", "וסכות על הארון — לשון הגנה שהרי מחיצה היתה". וראה רמב"ן על הפסוק "והבדילה הפרוכת לכם בין הקודש גו'" — "הענין שיצוה אותו הכתוב שישים הפרוכת תחת הקרסים כדי שיהא הארון שמה מבית לפרוכת ותבדיל הפרוכת בין הקודש ובין קדש הקדשים". וע"פ הנ"ל אולי י"ל דזה שהקדים בפי' עה"פ הנ"ל (שבו נאמר "והבדילה הפרוכת גו'") הענין הב' "כדי שיהא הארון שמה כו'" הוא כי ס"ל דעיקר דינה דפרוכת הוא כמסך על הארון. ועצ"ע.
40. ולפי' שלטי הגבורים שם יא, ג (ע"פ הערוך בערך טרק (הג')) שסוגר קה"ק, משמע דעיקר ענינו הוא לא זה שמבדיל אלא זה שגומר מחיצת קדה"ק, ע"ש. ואכ"מ.
41. מ"א ו, טז (ועוד). וראה פרש"י שם[ednref_27_*]. וכמפורש בתוספתא יומא פ"ב, יא. בגמ' שם נב, א ובפרש"י שם ד"ה דביר. ועוד. וראה רמב"ם הל' כלי המקדש פ"ז הי"ז.
42. ח"ב ד, א.
43. מ"א ט, א.
44. לקוטי לוי"צ הערות לזהר שם. [edn_27_*] ובכמה מקומות קאי "דביר" על קדה"ק — ראה לדוגמא מלכים שם, כג. שם ח, ו. דה"ב ה, ז. ובכמה מפרשים פי' כן גם בפסוק הנ"ל דמלכים שם (ו, טז).

מצוטט ב־1 עמודים

תורת מנחם שיחת ש"פ שמות, כ"ה טבת, מבה"ח שבט, ה'תשל"ג לקו"ש חל"ו ע' 140

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.