136

שיחה ג

א. כתב הרמב"ם בהלכות בית הבחירה¹: בבית ראשון הי' כותל מבדיל בין הקדש ובין קדש הקדשים עביו אמה וכיון שבנו הבית שני נסתפק להם אם עובי הכותל הי' ממדת הקדש או ממדת קדש הקדשים לפיכך עשו קדש הקדשים עביו עשרים אמה תמימות ועשו הקדש ארבעים אמה תמימות והניחו אמה יתירה בין הקדש ובין קדש הקדשים ולא בנו כותל בבית שני אלא עשו שני פרוכות אחת מצד קדש הקדשים ואחת מצד הקדש וביניהן אמה כנגד עובי הכותל שהי' בראשון.

ובכס"מ כותב, שמקור דברי הרמב"ם "כיון שבנו הבית שני נסתפק להם כו'" — הוא בירושלמי כלאים² "אמה³ טרקסין מה מבפנים או מבחוץ כו' א"ר יוסי מן מה דכתיב⁴ וארבעים באמה כו' הדא אמרה מבפנים כו' והכתיב⁵ ויעש את בית קדה"ק כו' הדא אמרה מבחוץ".

והנה השקו"ט בגדרה של "אמה טרקסין" ישנה גם בש"ס בבלי (במס' יומא⁶): "אמה טרקסין לא הכריעו בו חכמים אי כלפנים אי כלחוץ, מתקיף לה רבינא מ"ט אילימא משום דכתיב⁷ והבית. . ששים אמה ארכו. . וכתיב⁴ וארבעים באמה הי' הבית הוא ההיכל לפני, וכתיב⁸ ולפני הדביר עשרים אמה אורך ועשרים אמה רוחב ועשרים אמה קומתו ולא ידעינן אמה טרקסין אי מהני עשרים ואי מהני ארבעים, ודילמא לא מהני עשרין ולא מהני ארבעין וחללא קא חשיב כותלים לא קא חשיב, תדע דכל היכא דקא חשיב כותלים חשיב לי' לדידי' דתנן ההיכל מאה על מאה ברום מאה. . כותל ההיכל שש וארכו ארבעים אמה ואמה טרקסין וכ' אמה בית קדשי הקדשים. . אלא קדושתי' אי כלפנים אי כלחוץ"⁹.

אלא שלפי פשטות הסוגיא דהבבלי (להמסקנא) הי' ידוע להם מקומה של אמה טרקסין (שלא הי' מהני עשרים ולא מהני ארבעים אלא אמה בפ"ע), ורק היו בספק אם קדושתו כלפנים (קד"ק) או כלחוץ (היכל), וכיון שלא היו יכולים לעשות כותל בבית שני (כדלקמן) לכן "עבוד שתי פרוכות", שביניהן אויר אמה כנגד מקום אמה טרקסין. ולפ"ז לא הוסיפו במדת הבנין, אלא עשו שני פרוכות במקום הכותל, האמה טרקסין.

אבל הרמב"ם נקט (ע"פ הכס"מ) כדברי הירושלמי ש"נסתפק להם אם עובי הכותל הי' ממדת הקודש או ממדת קודש הקדשים, לפיכך עשו כו' אמה יתירה בין הקדש ובין קדה"ק"¹⁰.