ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך לו תרומה שיחה ב135

135

אבל ע"פ פשט, קשה לומר שיריעות המשכן היו נגררות בארץ³², שזהו היפך הכבוד³³. ובפרט שרש"י מביא בטעם שעודף יריעות העזים (בצד צפון ודרום) "יהי' סרוח על צדי המשכן מזה ומזה לכסותו"³⁴ — "למדה תורה דרך ארץ שיהא אדם חס על היפה"³⁵, דאף שזה קאי (בפשטות) על היריעות התחתונות³⁶, דלפי שהיו יפות חס עליהם לכסותם (ביריעות עזים), מ"מ, מובן, שאותה הנהגה של "דרך ארץ" מחייבת ג"כ להזהר ביריעות עזים (שגם הן יקרות) ולא לבזותן שיהיו נגררות בארץ³⁷!

ולכן מפרש רש"י הכתוב רק לפי פירוש הברייתא, ש"חצי היריעה העודפת" כיסה "שתי אמות שהיו מגולות בקרשים", שעפ"ז לא הי' נגרר בארץ כלל.

ו. ויש לבאר דעת הש"ס — שיריעות העזים היו נגררות על הארץ — ע"פ פנימיות הענינים:

החילוק הפנימי בין עשר יריעות התחתונות וי"א יריעות עזים הוא³⁸:

קדושה מתחלקת ליו"ד מדריגות (עשר ספירות), משא"כ בלעו"ז יש י"א כתרין דמסאבותא, וכן בעניננו: היריעות התחתונות רומזות על אור המקיף את כל עשר דרגות דקדושה, ולכן היו במספר עשר; ואילו יריעות עליונות רומזות על אור מקיף עליון יותר, שבכחו לברר גם הלעו"ז, "שיהי' הקליפה שומר לפרי ולא יהי' הקליפה מתנגד להפרי"³⁹, ולכן הם במספר י"א.

וזהו גם הרמז בכך שיריעות עזים היו נגררות על הארץ, בהתאם לענינם הפנימי, לברר גם הארציות, שגם היא תהי' חדורה באור הקדושה.

(משיחת ש"פ תרומה תשמ"א)

הערות

32. ולהעיר מפרש"י סוף פרשתנו, שה"יתדות" היו "עשויין ליריעות האהל. . קשורים במיתרים (חבלים) סביב סביב בשיפוליהן כדי שלא תהא הרוח מגביהתן, ואיני יודע אם תחובין בארץ או קשורין ותלויין וכובדן מכביד שפולי היריעות שלא ינועו ברוח". ומזה שבכל אופן היו צריכים להיות "קשורים במיתרים" משמע לכאורה, שגם להאופן ש"כובדן מכביד כו'", לא היו שיפולי היריעות נגררות על הארץ, דאל"כ הי' אפשר להניח היתדות ע"ג היריעות (שבצד מערב) מבלי לקשרם במיתרים. ועצ"ע.
33. וראה חזקוני (שם, יב) — לאחרי שמעתיק תנא דבי ר' ישמעאל (ממס' שבת) — "ומשיקול הדעת כנפי זויותיהן של יריעות היו פרופות למעלה דאי לא תימא הכי הרי הן מוטלות ע"ג קרקע" (וזהו דלא כפרש"י שבת שם, שאכן היו נגררות בארץ).
34. כו, יג.
35. וכ"ה ביל"ש פקודי שם רמז תכב.
36. ראה גם בחיי פרשתנו (כו, ז). וראה רש"י שבת שם (ד"ה ועשית) "והתחתונות. . שהן לנוי". אבל בנחלת יעקב (כו, ט) משמע שמפרש דקאי על יריעות העזים, ובא להדגיש שלא היו נגררות כלום על הארץ, ע"ש (כבחיי שבהערה הבאה).
37. ראה בחיי שבהערה הקודמת, ד"חס על היפה — כלומר שלא יגיעו לארץ כדי שלא יתטנפו בעפר ובגשמים". [אלא שצ"ע לפרש כן בפרש"י, שהביא מאמר זה עה"פ "והאמה מזה גו' יהי' סרוח על צדי המשכן גו' לכסותו", והרי על צדי המשכן גם יריעות העזים לא הגיעו לארץ (וכיסו רק האמה הט' דהקרשים). ויותר מסתבר שכוונת רש"י לבאר הטעם שיריעות התחתונות היו מכוסות ביריעות עליונות, כדי לשמרם מן הגשמים והעפר כו', כמ"ש במשכיל לדוד שם].
38. בהבא לקמן ראה אוה"ת פרשתנו ע' א'תקיא ואילך. אוה"ת ויקהל שבהערה הבאה.
39. אוה"ת ויקהל (כרך ז) ע' ב'תתט.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.