134

המשכן, כ' רש"י כאן¹, וז"ל: "היריעות ארכן כ"ח. . רוחב המשכן מן הצפון לדרום עשר אמות. . נותן היריעות ארכן לרחבו של משכן, עשר אמות אמצעיות לגג חלל רוחב המשכן ואמה מכאן ואמה מכאן לעובי ראשי הקרשים שעוביים אמה נשתיירו י"ו אמה ח' לצפון וח' לדרום מכסות קומת הקרשים שגבהן עשר נמצאו שתי אמות התחתונות מגולות".

ועפ"ז מובן הטעם שרש"י הביא (בהמשך לזה) דעת הברייתא דמ"ט מדות, שגם רוחב היריעות הי' מונח על המשכן באופן שכיסו ח' אמות של הקרשים לצד מערב "ושתי אמות התחתונות מגולות" — שלפ"ז נמצא, שהקצה התחתון של היריעות הי' שווה²⁴ מכל ג' הצדדים²⁵; משא"כ לדעת הש"ס, הרי בצד צפון ודרום כיסו היריעות ח' אמות, ואילו בצד מערב כיסו ט' אמות.

[ואע"פ שיריעות העזים לא כיסו את הקרשים מכל הצדדים באופן שווה, דאילו בצד צפון ודרום, שעודף יריעות העזים על יריעות התחתונות הי' "אמה מכאן ואמה מכאן"²⁶, כיסו רק אמה אחת ("מהשתי אמות שנשארו מגולות"²⁶), "והאמה התחתונה של קרש שאין היריעה מכסה אותו היא האמה התחובה בנקב האדן שהאדנים גבהן אמה"²⁶; משא"כ בצד מערב, שהיו שתי אמות עודף (חצי רוחב יריעה היתירה), "לכסות שתי אמות שהיו מגולות בקרשים"²⁷ (כדלעיל סעיף ב) — יש לחלק, דכיון שקודש הקדשים הוא בצד מערב לכן היו צריכים לכסות את כל הכותל שבצד זה, משום כבוד השכינה²⁸ (אבל אין זה טעם לשנות מדת היריעות התחתונות, שלצד מערב יכסו ט' אמות, כיון שבלאו הכי לא כיסו את כל היו"ד אמות של הקרשים, ועוד זאת, שלא היו נראות לעין רואה — וא"כ למה לא יהיו שוות ליריעות שבשני הצדדים)].

ה. עפ"ז שרש"י נקט פירוש הברייתא כפירוש ראשון ועיקרי, יש לבאר ג"כ הטעם שבפירושו עה"פ "וסרח העודף גו' חצי היריעה העודפת תסרח על אחורי המשכן" (גבי יריעות העזים) נקט רש"י רק כפי פירוש הברייתא (כנ"ל סעיף ב) — כי מכתובים אלה יש עוד ראי' חזקה לפירוש הברייתא:

לדעת הש"ס, שהיריעות התחתונות כיסו ט' אמות של קרשים בצד מערב, נמצא, ש"חצי היריעה העודפת" (שהוא שתי אמות) שצ"ל "על אחורי המשכן" (לכסות מה שנשאר מגולה מן יריעות התחתונות), היתה אמה אחת ממנו מכסה את האמה היו"ד של הקרשים, והאמה השנית — מונחת על הארץ²⁹!

[וכמפורש במס' שבת שם, שיריעה זו היתה "נגררת בארץ"³⁰, וכפי שמביא שם³¹ "תנא דבי ר' ישמעאל למה משכן דומה לאשה שמהלכת בשוק ושיפולי' (שולי בגדי'. רש"י) מהלכין אחרי'"].