ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך לו תרומה שיחה ב132

132

כלל בפרש"י⁹, לפי שאינה ע"ד הפשט כלל¹⁰,

ועפ"ז יש לעיין — כיון שרש"י כ' בפירוש שהמקרא דפרשתנו מסייע לדעת הש"ס, למה הביא שיטת הברייתא דמ"ט מדות כל עיקר?

[ואף שבמפרשים¹¹ תירצו הכתוב ד"ונתת את הפרוכת תחת הקרסים" גם לדעת הברייתא — מ"מ, הרי לכאורה רש"י ברור דברו, שהכתוב מסייע לדעת הש"ס, וצ"ל דס"ל שהתירוצים שבמפרשים דחוקים הם¹², וא"כ למה לי' להביא דעת הברייתא כל עיקר].

ב. וביותר צ"ע: להלן גבי יריעות עזים, שרחבות היו מן היריעות התחתונות ביריעה אחת שהיא ד' אמות, נאמר¹³: "וסרח העודף ביריעות האהל חצי היריעה העודפת תסרח על אחורי המשכן", ובפרש"י: "וסרח העודף. . יריעות האהל הן העליונות של עזים. . והן היו עודפות על התחתונות חצי היריעה למערב שהחצי של יריעה אחת עשרה היתירה הי' נכפל אל מול פני האהל¹⁴ [היינו לצד הפתח שבצד מזרח], נשארו שתי אמות רוחב חצי' עודף על רוחב התחתונות. תסרח על אחורי המשכן, לכסות שתי אמות שהיו מגולות בקרשים".

הרי שכאן סתם רש"י כדעת הברייתא, ששתי אמות היו מגולות, דאילו לדעת הש"ס (במס' שבת) ש"ט' אמות [דיריעות תחתונות] תלויות אחורי המשכן", רק אמה אחת דהקרשים היתה מגולה¹⁵.

[וגם בפרש"י בתחילת הענין שם, עה"פ¹⁶ "וכפלת את היריעה הששית אל מול פני האהל", סתם כדעת הברייתא דמ"ט מדות, וז"ל: "וכפלת את היריעה הששית, העודפת באלו העליונות יותר מן התחתונות. אל מול פני האהל, חצי רחבה הי' תלוי וכפול על המסך שבמזרח כנגד הפתח דומה לכלה צנועה המכוסה בצעיף על פני'".

ופירוש זה (ששתי אמות היו תלויות על המסך שבמזרח) קאי לכאורה רק לדעת הברייתא, דאילו לדעת הש"ס ש"אין היריעות [התחתונות] מכסות את עמודי המזרח", אין "חצי רחבה"¹⁷ של היריעה הששית [ב' אמות] תלוי "על המסך שבמזרח כנגד הפתח", שהרי אמה אחת ממנה מכסה את ראשי עמודי המזרח (שלא הי' מכוסה ע"י היריעות התחתונות), ולא נשארה אלא אמה אחת שהיתה תלוי' על המסך¹⁸].

הערות

9. וראה ריב"א, רא"ם ועוד כאן. ס' זכרון כו, ט. — ולהעיר מרשב"ם וראב"ע (כו, ט) דמשמע שנקטו כדעת ר"י. ע"ש.
10. ראה ס' זכרון ונחלת יעקב לקמן עה"פ (כו, כד) "ויחדיו יהיו תמים", שכוונת רש"י שם היא לאפוקי מדעת ר"י. ע"ש.
11. ראה חזקוני, ביאור מהרא"י (לבעהמ"ס תרומת הדשן) על פרש"י, רא"ם, באר בשדה (על פרש"י), פנים יפות, מלבי"ם ועוד כאן. לשון הזהב לשבת שם. ועוד.
12. ראה גו"א, נחלת יעקב, דברי דוד, קיצור מזרחי ועוד.
13. כו, יב.
14. כמ"ש לפנ"ז (כו, ט ובפרש"י שם).
15. כמ"ש בחזקוני, ריב"א, שפ"ח ועוד.
16. כו, ט.
17. להעיר, שבדפוס ראשון דפרש"י ליתא התיבות "חצי רחבה". אבל ישנן בדפוס שני וכת"י רש"י שתח"י, כבדפוסים הנפוצים.
18. אבל ראה המלקט דחדא"ג מהרש"א עה"ת פרשתנו שם, דלדעת הש"ס הי' תלוי וכפול על המסך מבפנים כלפי קדש הקדשים ועובי העמודים מבחוץ היו (או שהעמודים הם חלק מאורך הל' אמה דהמשכן), ע"ש שמוכיח כן מל' הש"ס ופרש"י שם. — ובנחלת יעקב שם, דלדעת הש"ס עובי העמודים לא הי' אמה. ע"ש באורך. וראה מעשה חושב שם (אות ה). ואכ"מ. בשפ"ח לקמן (כו, יב — בפי' הא'), שלדעת הש"ס "אמה של יריעות (עזים) מכסות האמה של העמודים ושתי אמות היו נכפלים על מסך פתח האהל". ודבריו לכאורה תמוהים (וראה גם מלאכת הקודש על פרש"י), שהרי לפ"ז לא נשאר עודף מהיריעה היתירה אלא אמה אחת, ומפורש בכתוב (שם, יב) ש"חצי היריעה העודפת תסרח על אחורי המשכן" (לכסות הנשאר מגולה מיריעות התחתונות). ואולי ס"ל להשפ"ח שהש"ס מפרש ל' "חצי (היריעה)" מלשון חלק (ולא חצי בדיוק), כפירוש הראב"ע ורלב"ג שם. אלא שבלאה"כ דבריו צע"ג, שהרי בש"ס מפורש "דל תרתי לכפלא. . פשא להו תרתי סרי (לצד מערב)".

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.