129

בו עשרה מישראל — הנה זהו רק בנוגע להחיוב, שהחיוב על הציבור לבנות בית הכנסת הוא רק כשיש שם עשרה מישראל, וחיוב זה יש בו דין כפי', כהמשך דברי הרמב"ם "כופין בני העיר זה את זה לבנות להם בית הכנסת"⁵⁶ — אבל כל אחד ואחת שקובע חדר או מקום מיוחד בביתו לעבודת השם, הרי יש בזה "קיום" הענין ד"ועשו לי מקדש"⁵⁷.

ומובן, דכשם שהוא בבית הכנסת, שאופן קביעותו היא ע"י מעשה בנין [וישנם כמה דינים בבנייתו, "כשבונין⁵⁸ בית הכנסת אין בונים אותה אלא בגבהה של עיר שנאמר⁵⁹ בראש הומיות תקרא, ומגביהין אותה עד שתהא גבוהה מכל חצרות העיר שנאמר⁵⁹ ולרומם את בית אלקינו, ואין פותחין פתחי הכנסת אלא במזרח שנאמר⁶⁰ והחונים לפני המשכן קדמה"], ובבנין גופו יש כמה פרטים ["ובונין⁶¹ בו היכל שמניחין בו ספר תורה. . ומעמידין בימה באמצע הבית כו'"] — כן הוא בבית פרטי דכל אחד ואחת מישראל, שהכנת וקביעת מקום לעבודה אינה רק ההחלטה לקבוע מקום שבו מתפלל⁶² (עניני ברכות ותפלה שעושה לעצמו שאינו תפלת ציבור) ולומד תורה וכיו"ב, אלא בעיקר ע"י מעשה של בנין וכיו"ב, כגון ע"י בנין ועשיית ארוןספרים לתורה, ושלחן שעליו לומדים ומתפללים, וכיו"ב.

ח. ועוד יש לומר בזה: מצינו במשכן ומקדש שהיו בהם כל שלשת העמודים שעליהם העולם עומד, תורה עבודה וגמילות חסדים⁶³:

תורה — נוסף על הארון והלוחות שבמשכן ומקדש, "ועשו ארון גו' ונתת אל הארון את העדות גו'"⁶⁴, התורה⁶⁵, הרי השם "הר המורי'" הוא ע"ש "שיצא ממנו הוראה לישראל"⁶⁶ — מסנהדרין שהיו יושבים בלשכת הגזית⁶⁷; וכן ענין העבודה, דנוסף על העיקר שקאי על עבודת הקרבנות שהיו במקדש, ה"ז גם "ביתי בית תפלה יקרא גו'"⁶⁸, ו"זה שער השמים"⁶⁹; וכן ענין גמ"ח דנוסף על השפעת החסד לכל ישראל (ולכל העולם) על ידי השולחן שבבית המקדש (וכמרומז בגמ'⁷⁰ "הרוצה. . שיעשיר יצפין וסימניך שלחן בצפון"), הרי הי' בביהמ"ק ענין הצדקה וגמ"ח כפשוטו, לשכת