127

הערות

1. 43. ריש הל' בית הבחירה.
2. 43. ראה לקמן סעיף ח', שביהמ"ק הי' גם מקום תפלה.
3. 44. מ"ע כ.
4. 45. בהוצאת העליר וקאפח.
5. 46. לכאורה, לדברי האחרונים הנ"ל שמצות בנין בית הכנסת היא בכלל מצות "ועשו לי מקדש" וראייתם מדברי המרדכי, כ"ה גם להרמב"ם (ובפרט ע"פ לשונו במנין המצות הנ"ל בפנים). ואף שכתב הרמב"ם כנ"ל (הל' ביהב"ח פ"א ה"ג) "כיון שנבנה המקדש בירושלים נאסרו כל המקומות כולן לבנות בהן בית לה' ולהקריב בהן קרבן, ואין שם בית לדורי הדורות אלא בירושלים בלבד ובהר המורי'" — הרי בפשטות אין האיסור בעשיית בית לה' בפ"ע כ"א כשהוא בשביל להקריב בו קרבן — ראה רמב"ם הל' ביאת מקדש פ"ט הי"ד. הל' מעשה הקרבנות פי"ד ה"ז. ולהעיר מפיה"מ להרמב"ם מנחות פי"ג מ"י ד"בית חוניו. . שעבר על מ"ש פן תעלה וכו'", ולא הזכיר דעבר על איסור עשיית הבית חוץ לירושלים. וראה בהנ"ל בלקו"ש חט"ז ע' 466 הערה 12. אבל דוחק הוא, שהרי הרמב"ם לא כלל במצות "ועשו לי מקדש" (מ"ע כ) ע"ד בתי כנסיות (ע"ד שהביא במנין המצות הנ"ל לענין איסור איבוד וניתוץ). ולהעיר שבספר הבתים כתב דיני בית הכנסת ב"שערי בית המקדש", ולא ב"שערי תפלה", ובהמשך להלכות בית המקדש מתחיל שם בשער שמיני "בתי כנסיות ובתי המדרשות הם בגלותינו זה במקום מקדש, אמרו חכמים ואהי להם למקדש מעט. . אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות כו' לפיכך כל מקום שיש שם עשרה מישראל צריך לבנות להם בית הכנסת".
6. 47. ראה סידור עם דא"ח (רעו, ב): דהנה כתיב ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם. . ע"י אמצעות שני דברים על ידי ישראל ועל ידי מקום בהמ"ק כו' וצריך להיות שניהם דוקא וגם בחי' ההארה וההמשכה הזאת שהיתה בבית המקדש נמשכה ונתפשטה גם בגלות ישראל אחר החורבן בכל בתי כנסיות ובתי מדרשות שמתפללים שם כמ"ש ואהי להם למקדש מעט בארצות אשר באו שם והיינו בבה"כ ובהמ"ד כידוע והטעם הוא משום דכשמתאספי' עשרה מישראל ומתפללים הרי אכל עשרה שכינתא שרי' כו' וגם כשיהי' בנין מוכן בקדושה לזאת האסיפה שם יהי' כמו בחי' משכן ומקדש כו'.