121

ח. ויש לומר, שהטעם שנקט רש"י כאופן זה, שהברית היתה ע"י חלק הדם שהזה על העם (ולא שהברית היתה ע"י שני חצאי הדם, החצי שהזה על העם והחצי שזרק על המזבח) — אינו רק מפני משמעות לשון הכתוב, שרק חלק זה נקרא בשם "דם הברית", אלא גם מפני שדוקא לפי אופן זה מדוייקת פעולת הברית ע"י הזאת הדמים.

דהנה "דרך כורתי ברית" היא בשני פרטים (א) לחלק בהמה (ב) ולעבור בין בתרי', ועיקר פעולת הברית היא (לא חלוקת הבהמה, שזוהי פעולה של חלוקה ופירוד, אלא) בהעברה בין חלקי', המורה על האיחוד של שני החלקים.

ועפ"ז יש לעיין בנדו"ד, היכן היתה פעולה ע"ד העברה בין שני הבתרים? דלפירוש המפרשים הנ"ל היתה רק חלוקת הדם, וכל חלק נזרק במקום אחר, חצי אחד על המזבח וחצי אחד על העם⁵⁷?

משא"כ ע"פ הנ"ל בשיטת רש"י מובן, כי משה הזה את שני חלקי דם הברית (חצי של עולה וחצי של שלמים) על בנ"י, שעי"ז נתאחדו שני סוגי הדם.

[ובדרך זו יש להוסיף ביאור בפרש"י לקמן על פסוק⁵ "ויזרוק על העם", שמפרש "ענין הזאה, ותרגומו וזרק על מדבחא לכפרא על עמא", שלשיטת התרגום לא היתה שום הזאת דם על העם⁵⁸, אלא רק זריקה על המזבח בעד העם, "לכפרא על עמא" (דחצי אחד זרק על המזבח ככל קרבן⁵⁹, וחצי אחד זרק במיוחד "לכפרא על עמא").

והטעם שהביא רש"י פירוש התרגום כבר ביארו במפרשים⁶⁰, כי לפי פשוטו קשה לומר שמשה רבינו זרק מדם זה על כל ששים רבוא מישראל. אבל ע"פ הנ"ל יש לומר, שזה נוגע גם לתוכן פעולת הברית. דלהפירוש שהיתה הזאה על העם ממש, הרי הכניסה לברית ע"י "הזאת דמים" היתה עי"ז ששני סוגי הדמים (חצי דם עולה וחצי דם שלמים) נתאחדו בהזאתם על ישראל כנ"ל. וע"ז מוסיף רש"י, שלפי' התרגום מובן גדר הברית ע"י הדמים גם להפירוש שהכניסה לברית היתה ע"י שני חצאי הדמים (החצי שזרק "על המזבח" והחצי שזרק "על העם"), דכיון שגם החצי השני (לכפרא על עמא) זרק על המזבח, הרי נמצא, ששני החצאים נתאחדו ע"ג המזבח].

ט. והנה ע"פ ביאור זה מובן, שה"אחדות" שע"י ברית זו היא אחדות חזקה ומעולה יותר מה"אחדות" שע"י חלוקת