117

גירסא בפרש"י "הזאת דמים", אין כוונת רש"י שהיתה הזאה על העם, אלא כמו שפי' התרגום לקמן עה"פ⁵ "ויזרוק על העם" (והובא בפרש"י שם, כדלקמן סעיף ח) "וזרק על מדבחא לכפרא על עמא", והיינו, ש"לא²² זרק כלום על העם גופייהו אלא בשביל כפרת העם זרק על המזבח

.. דהרצאת והזאת הכל אחד והיינו על המזבח".

אבל צע"ג אם אפשר לפרש כן בגירסא הנפוצה בפרש"י כאן²³, שכתב "(שתי אגנות כו') להזות אותם על העם", דהיינו שההזאה היתה על העם עצמו (ולא זריקה על המזבח, שלא נזכרה כלל בפרש"י כאן). ומזה, דמ"ש רש"י בהמשך לזה "שנכנסו אבותינו לברית כו' והזאת דמים" כוונתו להזאת דמים "על העם". ועוד זאת: כיצד אפשר לפרש ש"הזאת דמים" היינו זריקה על המזבח, והרי רש"י ממשיך "שאין הזאה בלא טבילה", ובשלמא אם הזאה פירושה הזאה על העם, מובן שקודם להזאה צ"ל טבילה, אבל אם הכוונה לזריקת דם על המזבח — מהי שייכות טבילת האדם לזריקת דם על המזבח²⁴?!

[וכן מפורש בפרש"י לש"ס במק"א²⁵, שהביא לשון הברייתא "מה אבותיכם לא נכנסו לברית אלא במילה וטבילה והרצאת דמים והזאת דמים²⁶ דכתיב ויקח משה את הדם ויזרוק וגו' ואין הזאה בלא טבילה והרצאת דמים דכתיב וחצי הדם זרק על המזבח" — הרי שהזאת דמים והרצאת דמים לאו היינו הך, ותרווייהו איתנהו בי'].

ועפ"ז — למה הביא רש"י רק הזאת דמים (על העם) ולא גם "הרצאת דמים" (ע"ג המזבח)?

ד. ויש לומר הביאור בזה:

בכתוב כאן מפורש דבר חידוש, "ויקח משה חצי הדם גו' וחצי הדם גו'", כלומר, שהי' מעשה מיוחד של חילוק הדם לב' חצאין²⁷ דוקא, וכמפורש ברש"י בד"ה "ויקח משה חצי הדם" — "מי חלקו, מלאך בא וחלקו", פעולה מיוחדת של חלוקת הדם ע"י מלאך²⁸.

וצ"ע: מצינו בעוד מקומות שחלק מדם הקרבן נזרק על המזבח וחלקו מזים על האדם (כמו בחינוך אהרן ובניו לכהונה שנאמר²⁹ "ולקחת מדמו ונתת על תנוך אוזן אהרן גו' וזרקת את הדם על המזבח סביב", ועוד) — אבל לא מצינו שיהי' מעשה מיוחד של חלוקת הדם לב' חצאין, ולמה כאן הי' צ"ל חלוקת הדם לב' חצאים?

וזהו מ"ש רש"י "מכאן למדו רבותינו שנכנסו אבותינו לברית במילה וטבילה והזאת דמים", כלומר, מכתוב זה — שבו