109

שיחה ב

א. "את חג המצות תשמור שבעת ימים תאכל מצות כאשר צויתיך למועד חודש האביב"¹, ופרש"י "חודש האביב" — "שהתבואה מתמלאת בו באבי', אביב² לשון אב בכור וראשון לבשל פירות".

וצריך להבין: בפ' בא³ נאמר כבר "היום אתם יוצאים בחודש האביב", ושם לא פי' רש"י תיבת "אביב" [רק מפרש המעלה דחודש זה לגבי היציאה ממצרים — "וכי לא היינו⁴ יודעים באיזה חודש יצאו אלא כך אמר להם ראו חסד שגמלכם שהוציא אתכם בחודש שהוא כשר לצאת לא חמה ולא צינה ולא גשמים וכן הוא אומר⁵ מוציא אסירים בכושרות חדש שהוא כשר לצאת"], ותמוה, למה לא פירש רש"י תיבת "(חודש) האביב" בפעם הא'.

ואין לומר שסמך על מה שפירש לעיל מיני' בס"פ וארא⁶ "כי השעורה אביב" — "כבר ביכרה ועומדת בקשי'", "השעורה אביב — עמדה באבי' לשון באבי⁷ הנחל" — דנוסף לזה שא"כ למה הוצרך רש"י לפרשו כאן בפרשתנו ולא סמך על פירושו בפ' וארא (ולכאורה דוחק לומר שזהו מצד ההפסק דכמה פרשיות), הרי א"א לפרש ד"חודש האביב" הנאמר בפ' בא פירושו כתיבת "אביב" שבס"פ וארא, שהרי בפ' וארא קאי בזמן מכת ברד, והרי כל מכה נמשכה חודש אחד (וכמ"ש רש"י⁸ שהיתה המכה משמשת רביע חודש ושלשה חלקים הי' מעיד ומתרה בהם), וא"כ (אפילו את"ל שבשביל מכת בכורות שהי' זמנה רגע אחד בחצות לילה לא היתה התראה שלה שלשה חלקי חודש⁹, הרי) נמצא שזמן מכת ברד הוא סמוך לסוף טבת¹⁰ וחודש שבט, שהרי אחרי מכת ברד היו עוד ב' מכות (מלבד מכת בכורות), ארבה וחושך.

גם צ"ע:

א) מדוע הוצרך רש"י בפרשתנו בפירוש תיבת "אביב" להוסיף¹¹ "אביב לשון אב, בכור וראשון לבשל פירות", ולא הסתפק בתחילת פירושו "שהתבואה מתמלאת בו באבי'", וע"ד מ"ש בס"פ וארא "בכרה ועמדה בקשי'. . עמדה באבי' לשון באבי הנחל" — ולא כ' ש"אביב ל' אב בכור כו'".