ספרי כ"ק אדמו"רלקוטי שיחותכרך לויתרושיחה א88

88

ופשיטא שאין לומר שרש"י סומך שהלומד מקרא יבין כ"ז מעצמו, ועכצ"ל שלשיטת רש"י קושיא מעיקרא ליתא.

ד. ולחומר הענין נ"ל (אף שדוחק קצת), דמ"ש "כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל" לא קאי על הכתובים דלקמן, אלא זוהי הוראה כללית למשה רבינו השייכת לכל התורה כולה15, והיינו, דראשית דברי השם אל משה בעלייתו בפעם הראשונה להר בשביל קבלת התורה היתה הוראה כללית, לכל הזמנים, שאופן מסירת דברי תורה לבנ"י הוא, שלנשים מדברים בלשון רכה ולאנשים "דברים הקשין כגידין".

והנה בנוגע לכל התורה כולה אין צ"ל הזהירות ד"לא פחות ולא יותר", שהרי בודאי פירש משה ולימד לבני ישראל את דברי השם בביאור כו', ובזה גופא יש חילוק בין אנשים ונשים, דלנשים אין להדגיש העונשים והדקדוקין אלא לדבר בלשון רכה, ולאנשים יש לפרש (גם אם לא נתפרשו בדברי השם) עונשין ודקדוקין.

ואח"כ אמר הקב"ה את הדברים הראשונים שיש למסור לבנ"י — "אתם ראיתם גו' ועתה אם שמוע גו' ואתם תהיו לי' גו'", ובסיום הוסיף "אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל", להזהיר, דאע"פ שבנוגע לתורה בכלל צריך משה להוסיף ביאור ופירוש, ולפעמים יש צורך לקצר (כנ"ל) — הנה בנדו"ד, ג' כתובים אלה, עליו למסור הדברים באופן ד"לא פחות ולא יותר".

[ויש לומר שזהו גם מה שמסיים "אשר תדבר אל בני ישראל", שהכוונה לכל ישראל, להדגיש שבדיבורים אלה אין חילוק דנשים ואנשים16].

ה. ויש להביא ראי' שזוהי כוונת רש"י בפירוש כתובים אלה:

במכילתא על "כה תאמר" איתא: "כה בלשון הקודש, כה כסדר הזה, כה כענין הזה, כה שלא תפחות ולא תוסיף" [ובסיום הענין על "אלה הדברים" מפרש "שלא תפחות ולא תוסיף", "אשר תדבר אל בני ישראל, כסדר הזה"].

ורש"י משנה מלשון המכילתא, דעל "כה תאמר" מפרש "בלשון הזה וכסדר הזה", היינו (א) רש"י לא כ' "בלשון הקודש" אלא "בלשון הזה"17, (ב) השמיט "כענין הזה. . שלא תפחות ולא תוסיף".

והנה בטעם השמטת רש"י "שלא תפחות ולא תוסיף", לכאורה הטעם, כי ענין זה נלמד מסיום הענין, "אלה הדברים", ותרתי למה לי18, ולכן פי' ש"כה תאמר" מלמד רק על "בלשון הזה וכסדר הזה", ו"אלה הדברים" מלמד "לא פחות ולא יותר". אבל עדיין צריך ביאור, שהרי הלימוד מ"כה תאמר" הוא מזה שהלשון "כה" מורה על הדיוק, וא"כ מהיכי תיתי לומר שהדיוק ד"כה תאמר" אינו כולל הענין ד"לא פחות ולא יותר" עד שהוזקק הכתוב להוסיף עוד פעם "אלה הדברים"?

וע"פ הנ"ל (סעיף ד) אתי בפשטות.

הערות

  1. 15. ראה עד"ז במרכבת המשנה על המכילתא שם (אבל ראה לקמן בפנים סעיף ה החילוק בין לשון רש"י ולשון המכילתא). ובחזקוני כאן משמע לכאורה, שכן נקט בפרש"י.
  2. 16. ועפ"ז י"ל שמשה לא דיבר בעצמו לכל ישראל, אלא נמסר להן ע"י הזקנים (ראה לעיל הערה 12, 13). וראה לעיל שמות ג, טז. שם ד, כטלא. ולהעיר מרש"י תשא לד, לב.
  3. 17. במשכיל לדוד ובאר בשדה על פרש"י מפרשים שגם כוונת רש"י היא ל"לשון הקודש". אבל מזה ששינה רש"י מלשון המכילתא לכאורה לא משמע כן.
  4. 18. ראה גם ס' זכרון על פרש"י כאן (יט, ו). וראה גם מרכבת המשנה על המכילתא שם.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.