85

פירות האילן ראויים לאכילה מיד, דלא כתבואה שהחטה הנצמחת אינה ראוי' למאכל כמו שהיא³¹, וצריך כמה מלאכות עד שנעשית ראוי' לאכילה.

וזהו הטעם לגודל השמחה של חג הסוכות דוקא, דכיון שאז הוא לא רק אסיפת התבואה, אלא גם דפירות אילן, נמצא, שאז הוא זמן תכלית השלימות בענין הצמיחה.

ה. וע"פ כהנ"ל מובנת השייכות בין ר"ה למלכים ולרגלים (שבתחלת המשנה) לר"ה לאילן (שבסוף המשנה) — דנעוץ תחלתן בסופן, שהעילוי הנרמז בתחילת המשנה (ר"ה למלכים ורגלים), הצמיחה והעלי' (שלא בערך), נעוץ בסופן, ר"ה לאילן, שבו מודגשת שלימות ענין הצמיחה, שהיא באילנות דוקא (כנ"ל).

ובעבודת האדם יש לומר ע"פ מ"ש³² "כי האדם עץ השדה" ואיתא בגמרא³³ דקאי על תלמידי חכמים, ועפ"ז, המעלה דצמיחה שבאילן היא מצד המעלה דתורה, והיינו לפי שבתורה מודגש שההצלחה בה תלוי' בענין היגיעה דוקא, "שתהיו עמלים בתורה"³⁴, כמאמר³⁵ "יגעת — ומצאת", שע"י העמל והיגיעה בתורה, הקשורים עם ביטול האדם, זוכים לצמיחה והצלחה שלא בערך להיגיעה, המביא לשמחה אמיתית, "הזורעים בדמעה ברנה יקצורו".

(משיחת ט"ו בשבט תשל"ה)