80
סועד בשבת ויו"ט צריך לבצוע על שתי ככרות, אבל חיוב לחם משנה מצד דין סעודת שבת י"ל שהוא רק בסעודות של חיוב, ג' סעודות השבת25 (ולא אם מרבה עוד סעודות של רשות).
ד. ומעתה יש לעיין בחיוב לחם משנה דיו"ט, אם גם בו יש שני דינים אלו או לאו, ובהקדים:
מקור דין לחם משנה הוא במס' שבת26: "אמר רבי אבא בשבת חייב אדם לבצוע על שתי ככרות דכתיב לחם משנה, אמר רבי אשי חזינא לי' לרב כהנא דנקט תרתי ובצע חדא אמר לקטו כתיב רבי זירא הוה בצע אכולה שירותי'"27.
וסוגיא זו הובאה גם במס' ברכות28 לאחרי דיני בציעת הפת אם היא על הפתיתין או על השלימות, וקאמר "וירא שמים יוצא ידי שניהן. . מניח פרוסה בתוך השלימה ובוצע. . א"ר פפא הכל מודים בפסח שמניח פרוסה בתוך שלימה ובוצע מאי טעמא לחם עוני כתיב", וממשיך לאח"ז "אמר ר"א כו'".
ויש לומר בפשטות, שזהו המקור לדברי הרמב"ם שיש בחיוב לחם משנה שני הגדרים, מצד הלכות בציעת הפת ומצד דין סעודת שבת29, שזהו החילוק בין שתי הסוגיות דברכות ודשבת: במס' ברכות שם קאי בדיני בציעת הפת כנ"ל, ומזה למדין שחיוב לחם משנה הוא מצד הלכות בציעת הפת24; והסוגיא דמס' שבת שם היא (בעיקר) בדיני סעודות שבת30, שמזה מובן, שחיוב לחם משנה הוא גדר בסעודת שבת.
והנה כתבו התוס'31 "ועיקר מילתי' דר' חייא בר אבא32 בפרק כל כתבי אלא להכי מייתי התם (בברכות) אחר פסח לומר שצריך שם מצה שלישית משום לחם משנה וחייב לבצוע על שתי ככרות בין בשבת בין בי"ט, דאי לאו הכי למה הביא שם מילתי' דר' חייא, וכן פסק רב אלפס דצריך לבצוע על שתי ככרות ביום טוב והטעם לפי שהי' לחם משנה יורד בערבי ימים טובים". ונמצא, שבסוגיא דמס' בר
הערות
- 25. שלמדוהו ממ"ש ג' פעמים היום בפרשת המן — שבת קיז, סע"ב. ולכמה דיעות משמע דהוי דאורייתא — ראה חרדים פ"ד מצוות התלויות בוושט אות ג'. לבוש ר"ס רצא. ט"ז סתע"ב סק"א. סתרע"ח סק"ב. ובכ"מ. וראה שו"ע אדה"ז רסרד"ע.
- 26. קיז, סע"ב.
- 27. לפרש"י (ברכות ושבת שם) ר"ז בצע אכולה שירותי' היינו פרוסה גדולה, ולהרשב"א בברכות ושבת שם (וכן בשטמ"ק ברכות ועוד ראשונים), ר"ז בצע משני הככרות. וראה הערה 29.
- 28. לט, ב בשינויים קלים.
- 29. ע"פ מ"ש הרשב"א ועוד (הנ"ל הערה 27) שר' זירא הי' בוצע על כל הככרות, לכאורה י"ל (ע"פ הנ"ל ס"ג) שזהו החילוק בין רב כהנא דנקט תרתי ובצע חדא, כי ס"ל דהוי דין בבציעת הפת, ור"ז דבצע על ב' הככרות, כי ס"ל דהוי דין בסעודה. אבל מזה שהוסיף רב כהנא (בשבת שם. ולכמה גירסאות גם בברכות) "לקטו כתיב" מסתבר דגם לר' כהנא מקרי קביעת סעודה על שתיהן. אבל להעיר דלפי השטמ"ק (ריטב"א) (הנ"ל הערה 21) מאמר רבי אבא בשבת "חייב אדם לבצוע על שתי ככרות" פירושו שצריך "לבצוע משתיהן". והרי לפי גירסת הרשב"א ושטמ"ק הגי' בברכות היא דדברי ר"ז בא לפני דברי רב אשי חזינא לי' לרב כהנא (דלא כלפנינו) — ראה דק"ס ברכות שם.
- 24. ראה ביאורי הגר"א או"ח שם סקי"ב.
- 30. להעיר מהשינוי בפרש"י בין מס' שבת למס' ברכות בד"ה בצע לכולי' שירותי': במס' שבת כ' "פרוסה גדולה ודי לו בה לאותה סעודה ולכבוד שבת ונראה כמחבב סעודת שבת להתחזק ולאכול הרבה", ואילו בברכות קיצר "פרוסה גדולה שהי' די לו לכל הסעודה בשבת" — הרי שבמס' שבת מדגיש יותר חשיבות הסעודה. ויש לבאר ע"פ הנ"ל גם השינויים בגי' הגמ' כמו שהוא במס' ברכות ומס' שבת. ואכ"מ.
- 31. פסחים שבהערה 16.
- 32. לפנינו בברכות ושבת שם ר' אבא (כנסמן עה"ג לתוס' פסחים שם). ובר"ן שבת שם "רבא".
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.